ללא כותרת - מאי 2008

המקום: בניין ממשלתי בפולין

שנה: לפני 30 שנה

משרד: לרישום אנשים שנפטרו וקבורתם

(דוקאבאב 2008 סצינה מתוך פרטים דוקומנטרים של קישלובסקי)

 

אישה: באה לרשום קרוב משפחה שנפטר, ומבקשת באותה הזדמנות לקנות חלקת קבר בשבילה.

פקידה: (משתוממת) בשביל מה? את רוצה שיעמדו קברים ריקים, שנים רבות, בשביל מה אנשים חיים? ולא ישאר מקום למתים? מה יהיה על המתים?

אישה: אני כבר לא כל כך צעירה, לא נשאר לי הרבה...

פקידה: (מסתכלת בתמיהה גדולה מאד) גבירתי, מה את מדברת? תסתכלי, הנה בא האביב...

 

הפקידה הפסיקה לדבר, עברה להירהוריה, קישלובסקי העביר את המצלמה לאירוע אחר, ואני עברתי להירהורי.

 

האביב, יש בו משהו באביב הזה.

יש לו את זה - לאביב.

הוא מרפא

הוא מתחדש ומחדש ביופי עצום

הוא צובע את העולם בצבע

הוא מזכיר את החיים מתוך האפור והקמל

הוא תקוה

 

אני צריכה לזכור שתמיד יש אביב ותמיד אביב בא.

 

עבור לתוכן העמוד