סוף הקיץ - ספטמבר 2008

סוף הקיץ

 

המכונית מתגלגלת עם הנופים ועם הזמן...

בתוך אמריקה.

סוף אוגוסט, ספטמבר מבצבץ לי- במחשבה, כמו תלמידת בי"ס שהמרחבים עומדים להסגר לה.

כל כך קל להיות באמריקה. כל כך קל.

בקנדה בתוך חנות מוסיקה, היד שלי נשלחת לדיוידי של לאונרד כהן.

אח"כ בתוך האוטו שדוהר לבוסטון, אני מתמסרת למילים שלו.

כהן מאזן לי את הקלות הבלתי נסבלת של ארץ השפע.

"כל אחד יודע..." הוא שר, ונותן רשימה ארוכה של מה שיודעים כולם.

"...כל אחד יודע שהמלחמה נגמרה. כל אחד יודע שהבחורים הטובים אבדו....

...כל אחד יודע שהעניים ישארו עניים והעשירים נעשים עשירים... כל אחד יודע שהאניה טובעת, כל אחד יודע שהקפטן שיקר..."

כל אחד יודע על- אהבה

                 על- הזמן..."

בבוסטון, בפרבר עשיר, על הדשא, דפנה ואני מסתכלות על החיים ואלון אומר: "תכתבי שמפה ישראל נראית יותר טוב".

 

ואני יודעת שהקיץ שפתח אפשרות- נגמר.

אני יודעת שהסתיו מביא שלכת וילקוטים כבדים מדי, לטעמי, על כתפיים עדינות מדי בשבילם.

אני יודעת שאמריקה היא אמריקה

וישראל היא לא אמריקה.

 

נאוה צוקרמן, מנהלת אמנותית

 

עבור לתוכן העמוד