שמיים - אוגוסט 2009

 

עובדת קשה בלהמציא תקווה.

עובדת קשה בלספר לעצמי סיפור עם סוף טוב.

הרי בכל הספרים כתוב שבלי תקווה אי אפשר.

בן אדם חייב תקווה.

לשימבורסקה, משוררת פולניה, יש שיר בשם "שמיים".

חברה הקריאה לי אותו בטלפון.

מה שזכור לי (מהחוויה הפרטית שלי) שלה- לשימבורקה, יש שמיים כל הזמן. לה לא יקחו את השמיים. יש לה שמיים אפילו בנחירי האף ובאוזניים. זה שלה- השמיים. השמיים לא מותנים באף אחד. היא ניכסה אותם לעצמה וזהו!

 

אז... החלטתי! גם לי יש שמיים.

בשמיים שלי- לירושלים מותר לקרוא גם אלקודס.

בשמיים שלי יש בן אדם, יש לו זוג עיניים שמקפלות בתוכן לב עם עבר ועם תשוקה לעתיד. הוא רוצה לחיות, פשוט לחיות בכבוד.

 

 

עבור לתוכן העמוד