חומה - דצמבר 2009

חומה

 

זה היה החודש של אזכור נפילת חומת ברלין, לפני 20 שנה.

שמתי לב שאני מרותקת לכל שניה ושניה בתיעוד שרץ לי מול העיניים בכל הערוצים. צמאה לכל שניה ושניה של מידע על 24 השעות האחרונות של החומה. התרגשתי.

רציתי עוד פעם ועוד פעם, כמו ילדה, שרוצה עוד פעם ועוד פעם אותו סיפור או אגדה שעושים לה טוב.

 

חבר הגיע לביקור אחרי שהות ארוכה באירופה. ישבנו בבית קפה. היה אפור וקר.

"קשה לי עם אנשים כאן..." אמר.

לא שאלתי כלום. הסתכלתי מסביב וראיתי אנשים עם עיניים קשות, גם בתוך הצחוק היה להם משהו... בלי ניצוץ.

אין תקווה, חשבתי. עיניים בלי תקווה. אין באופק שום התחלה חדשה.

איזה כיף היה לראות את נפילת חומת ברלין.

עבור לתוכן העמוד