החופש הגדול, יולי 2011

החופש הגדול

שתי מילים שתמיד, אבל תמיד, מעלות אצלי תמונה חוזרת:

הילדה שהייתי

בגד ים רטוב על החוף מול הים, חול נדבק וזה לא מפריע, כובע על הראש, קרטיב אננס או לימון או משמש

מרחב עצום כחול

לבד

אמא אי שם על החוף.

תחושה של שקט, שהכל אפשרי

בהיר, צלול ויפה

זמן עומד.

 

בתוך הדיון היבש של

כן מקצרים, לא מקצרים את החופש

דיוק של הגדולים מחליטים על הקטנים

ו"הגדולים-גדולים" מחליטים בסוף על כולנו

יש לי בקשה:

תזַכְרו בתמונה החוזרת של "החופש הגדול" אצלכם- הגדולים.

זה חלק מה-DNA שלנו.

עבור לתוכן העמוד