חיים, מוות, זמן - נובמבר 2011

חיים, מוות, זמן

 

לזמן יש שפה משלו.

בעיקר

אין לו זמן לזמן.

הוא מתקדם

יום אחרי לילה אחרי יום

הוא מתקדם...

דרך עונות שנה שמטופפות לבמת החיים, בעדינות, בזו אחר זו, בסדר קבוע, כל אחת בתלבושת מדהימה, תאורה וסאונד משלה. (יוצרות את הקסם הנפלא שבשלו העולם מקום שקשה לעזוב).

 

האנשים שיכללו את שפת הזמן

לשעות (דקות)

ימים

שבועות

חודשים

ושנים.

שיכללנו כדי שתהיה לנו שליטה

מהפחד שיכללנו

לשלוט בידיעה

לשלוט בהבטחה

מהפחד

אנחנו צריכים להחזיק הכל, כל הזמן בידיים שלנו ואז, אולי, לא יקרה לנו שום דבר!?

 

הזמן לא מדבר בשפה הזאת

זה לא עובד אצלו ככה

אין לו זמן לזמן, לפחד, להיות מתוסכל, אשם, מפקפק, שואל שאלות

הוא מתקדם...

אז אם יש לנו קצת שכל צריך לדבר איתו בשפה שלו, בשפה שלו, צריך:

לבחור

לעשות מעשה

ומה לעשות? תמיד יש מחיר!

האפשרות היחידה שנשארת, להתעורר איזה בוקר (או לא להתעורר) ולהבין:

שהזמן עבר.

מה שרצינו

חשבנו

חישבנו

התמהמנו

לא רלוונטי יותר.

 

מוקדש לגלעד שליט ולחברה הישראלית.

 

<

עבור לתוכן העמוד