אנשים בדרך - פברואר 2004

אנשים בדרך

 

מבט שני

תאריך: 13 לינואר ‏2004.

שעה: תשע וחצי בערב בערוץ הראשון.

נושא הכתבה: תרבות המחסום.

ראיתי

כי אני רוצה לראות.

 

מכירים את זה? כשהיינו ילדים, והלכנו לסרט מפחיד היו כאלה שהיו עוצמים עיניים בסצינות המפחידות, והיו כאלה שלא זזו והעיניים שלהם היו פקוחות כדי לראות.

מסתבר שזה לא שייך רק לגיל.

אז מה ראיתי?

 

ראיתי שתי קבוצות- חזקים וחלשים

 

החזקים: יוזמי המחסום, שהם בעלי הכוח, הם קובעים מי ראוי ומי לא...לעבור. הם קובעים גורל של אנשים.

החלשים: העומדים בתור כדי לעבור במחסום, גורלם נתון בידי החזקים, לזכות לחיות את חייהם או לא.

 

אני רוצה לדבר רגע על חזקים וחלשים.

החזקים: עמדו במחסום, עטופים בשכפ"צים, כובעי פלדה, גוף קפוא, בתוך עטיפות מגינות, חסרי פנים, או צבע או זהות.

החלשים: עמדו בתור, בכל מיני בגדים, כל מיני צבעים וכובעים וליפסטיק וקמטים. היו להם פנים, ידעתי לשייך גבר ואישה,לילד, לגיל, לבדידות, למחלה, לחתונה או ללוויה.

אנשים בדרך.

החזקים עמדו שם, חלשים חלשים, חזרו ודקלמו אותם שלושה משפטים.

החלשים דברו הרבה משפטים אנושיים, ניסו לדבר.

החלשים עמדו וכל רגע נוסף

במחסום האפשרויות שלהם לחיות,

פיתח בהם חוסן כזה שהמצלמה עמדה להתרסק מהעיניים שלהם.

החזקים עמדו שם וכל רגע נוסף פיתחו חולשה שיצאה להם בקללות, התנצלויות וצעקות.

 

מושגי חזק חלש התהפכו לי מול העיניים.

חברה אטומה ובורה, מושגי חזק – חלש, מיושנים, מבולבלים.

עבור לתוכן העמוד