"מעשה בהסכמה" - מרץ 2004

הנדון: "מעשה בהסכמה"- פרויקט חדש

הנושא: הצגה בתמונע.

            התעכבות על אחת ההצגות בתמונע, התבוננות נוספת, דיבור אחר.

זמן התרחשות: פעם בחודש. כל פעם הצגה אחרת.

איך נולדה המחשבה?

עשינו מקום שיוצרים עצמאים נכנסים אליו, מבטאים את עולמם על הבמה, אל הקהל (אנשים).

אנחנו, יוצרי המעשה מתבוננים ושואלים...

מה רצינו? באמת, באמת-באמת, מה רצינו?

תשובה: רצינו לגעת. רצינו לחלוק, דרך החוויה, עם עוד אנשים. רצינו לדבר! להתעכב יחד.

וזה לא ממש קורה כשההצגה מסתיימת.

ואז בחור אחד, קוראים לו דותן, שהוא בחור חושב, אמר לי: בואי נעשה מעשה.

בואי נצור, פעם בחודש, מצב של דיבור עם אנשים.

בואי נפגיש את ההצגה ויוצריה, קודם כל עם הקהל,

אחר- כך עם יוצר אחר שההצגה גירתה אותו למחשבה נוספת והוא יבטא אותה דרך סצינה קצרה בהשראת ההצגה.

נפגיש את ההצגה גם עם דובר שענינו הוא התבוננות על מהלכים של אנשים וחברה

ובסוף ישבו כולם יחד ויפרצו את הקירות של הצגה-גומרים-הולכים.

אבל בשביל זה...סיים דותן בחוסר נשימה, צריך הסכמה.

אמרתי: אני מסכימה.

הלכנו אל יוצרי ההצגה ואמרנו:

         רוצים לדבר עם הקהל שלכם?

אמרו: כן.

אמרנו: רוצים לדבר דרך ההצגה עם יוצרים אחרים.

אמרו: איזה כיף.

אמרנו: רוצים לדבר עם אנשים שמקצועם הוא התבוננות על מהלכים אנושיים של אנשים וחברה.

אמרו: הלוואי.

הסכימו.

וכך יצרנו "מעשה בהסכמה".

עבור לתוכן העמוד