בקשה - אוגוסט 2006

 

בקשה

 

אין מה להגיד. עכשיו כשאני כותבת זה מלחמה.

עוד קצת, כשיקראו את זה, אולי כבר לא תהיה מלחמה.

ואולי כן תהיה.

 

יש למישהו לתת לי חזון?

התקווה עלי.

אני כבר אייצר אותה לבד.

יש מישהו?

לא שומעת...

 

יש?

 

 

מישהו כזה עם מבט של חמישים שנה קדימה

שכשהוא מדבר, הוא מדבר, ולא מאיים.

 

שכשהוא מדבר, אני רואה תמונה, והתמונה היא פשוטה,

יש בה אפשרות של אנשים לחיות ולגדול.

ואחר כך ללכת לישון בשקט.

סתם כזה.

לקום

לעבוד

לחיות עם מעט, אבל עם כבוד

וללכת לישון בשקט.

 

 

 

נאוה צוקרמן, מנהלת אמנותית

 

 

 

עבור לתוכן העמוד