תגובה הולמת

27.6-1.7

 

המציאות מהירה מדי. אירועים בעלי משמעות נוקבת שמתרחשים סביבנו הופכים תוך זמן קצר מאוד לעבר רחוק, נעלמים בגל של אירועים מרעישים חדשים, נוקבים לא פחות. במציאות שכזו, תגובה היא תמיד מאוחרת מדי. עוד לפני שהספקנו להגיב, לייצג, לתת צורה, שם או פעולה – המקור כבר לא רלוונטי, לא כל שכן התגובה אליו.

מה שנותר הוא הצורך להגיב. הדחף הגולמי, הרגש הלא מעובד, שבפעימה עמומה מאלץ את האמן לנקוט עמדה. העיקר לפעול. איזושהי פעולה.

אבל איך לפעול? איך להגיב? איזו תגובה תצלח אל מול הנסיבות המשתנות בהאצה הולכת וגוברת? האם ארגז הכלים של האמן עדיין רלוונטי ויעיל כדי להגיב היום לעולם, כדי ליצור ולייצר קשר עם הסביבה? מה יכול מעשה היצירה להציע מול הבר-חלוף והזמני? נחוצים לנו כלים חדשים, צורות חדשות, כדי להגיב לעולם חדש.

פסטיבל אינטימדאנס 2017 נענה לאותו גרעין גולמי של צורך, אותו רגש פועם שלא נותן מנוח ומבקש להגיב למציאות המשתנה. נבקש לבחון את הרלוונטיות של מעשה היצירה אל מול מציאות נזילה וארעית. שוב, הוא מנסה לייצר פעולה ולנסח עמדה אל מול החדש, להגיב לו. תגובה הולמת.

 

משתתפים: אורי לנקינסקי | דניאל שופרא | הגר מיטלפונקט | יגאל צור | לי מאיר | ליאת סגל | ליטל בן חורין נצר | מורנו פרנה | מתן פרמינגר ואנה בניאל | נטע וינר | ניר וידן | ענת ועדיה | רועי אפרת | רז גלוזמן וענת אסודי | רייצ'ל ארדוס | רננה רז | שניר נקר | משתתפי הגיים-ג'אם | משתתפי במת הסטודנטים

 

ניהול אמנותי: ענת כ"ץ וארז מעין

ייעוץ אמנותי: נאוה צוקרמן וניצן כהן

הפקה: טלי קוניגסברג

 

מחיר כרטיס לתכנית:65

מחיר משולב לשתי תכניות:100
מחיר כרטיס לבמת הסטודנטים:30


03-5611211

תיאטרון תמונע
שונצינו 8, תל אביב-יפו
www.tmu-na.org.il

 

  

 

מנהל תרבותמפעל הפיסתל אביב
 
 
t

 

תגובה א'

28.6.17 רביעי 18:30

30.6.17 שישי 12:00

30.6.17 שישי 20:30

 

 

יגאל צור

Solo an Attempt

 

עבור היוצר הבמה היא חרב פיפיות: נותנת מקום לביטוי עצמי והגשמה, אך משעבדת למערכת יחסים של מוסכמות עם הצופה. על היוצר או המבצע להעמיד עצמו במבחן הקהל: לעבד את הרגשי, הרעיוני, היצרי, לכדי ביטוי פיזי קומוניקטיבי בר ייצוג, שכחלק ממערך החוקים הידוע מראש יעמוד במבחן פומבי ויתחרה על קבלת גושפנקה ציבורית.
מי מנסח את החוזה הלא כתוב בין האמן לבין הצופה? מה השלכותיו על כל אחד מהצדדים? ומה קורה כאשר מערימים קושי על היוצר אך זה מתעקש למלא אחר החוזה?

 

מאת ובביצוע: יגאל צור

מוסיקה: רועי ריק ויגאל צור

תאורה: יואב בראל

תודות:Dansgroep Amsterdam , סדנאות הבמה, Sasha Waltz & Guests, מרכז קהילתי בית צ׳רנר, מירה רובינשטיין, יובל לב, יעל ציבולסקי, רועי ריק, נטלי צוקרמן, רן בכור, אייל תגר

 

 

אורי לנקינסקי

דיוקן #2

 

To everything turn turn turn there is a season turn turn turn.

ב-1977 העלתה רות אשל ערב יחיד אוונגרדי חסר תקדים, בשנים שכל הפעילות המקצועית התנהלה בלהקות הממוסדות. לא היה, מה שאנו קוראים כיום יוצרים עצמאיים, או מחול שוליים. בארכיון שהיא מנהלת בקפידה רבה נמצא מכתב מלאה פורת, יו"ר המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות במשרד החינוך והתרבות, המנוסח בזו הלשון: "הוועדה סבורה שעלייך למצות אפשרויותייך בשלב זה במסגרת במה 2 של בת שבע, ולא להופיע בערב סולו נפרד" אולגה גולני, מכף רגל ועד ראש - סיפורה המדהים של רות אשל, 2009

 

מאת ובביצוע: אורי לנקינסקי

בעקבות "דיוקן של דמגוג" מאת רחל כפרי

בתפקיד אורח: רות אשל

עיצוב: אורי טופז

מוסיקה: יוסי מר חיים

תאורה: יואב בראל

תודות: "מחול פורש כנפיים: יצירה ישראלית לבמה 1920-2000", רות אשל, הוצאת יומני מחול, 2016

 

 

דניאל שופרא

הוראות ליצירת סולו

 

חמישה סולואים שונים הנשמעים להוראות זהות נפגשים בבמה אחת. בטווח שבין התנגדות לציות, כל אחד מהסולואים מגלם תגובה ומשקף בחירה עצמית.  
על-ידי אמצעי מבע המתבססים על גוף ותנועה, נבחן כיצד מתקבלות עמדות שונות במרחב בימתי משותף, ומה קורה לריבוי הקולות בתום ההוראות.

 

מאת: דניאל שופרא
משתתפות ויוצרות הסולואים: שרון אטינסון, מעין חרש, משי אולינקי, אור אשכנזי ודניאל שופרא
פיתוח קונספט וייעוץ אמנותי: שרון אטינסון

מוזיקה: Joy Division - Disorder

תאורה: עומר שיזף

תודות: בית הספר 'סטודיו' אנקורי, דניאל פייקס, עדי חולב

 

 

 

לרכישת כרטיסים לתגובה א'

 

b

 

תגובה ב'

28.6.17 רביעי 20:00

29.6.17 חמישי 18:30

30.6.17 שישי 14:00

 

 

רז גלוזמן וענת אסודי

 DU PO LA

 

וּבְרֶגַע אֶחָד נִגְלְתָה הִיא לְפָנַי, כְּמוֹת שֶׁהִיא – פְּשׁוּטַת אֵיבָרִים
וְשַׁבְרִירִית, לְמוּדַת זְמַן וּכְאֵב. כְּאִבְחַת סַכִּין מְנֻסָּה, חוֹשֶֹפֶת אֶת כּׁל
אֲשֶׁר הִמְתִּין - סַבְלָנִי וְיוֹדֵעַ - תַּחַת אַלְפֵי כְּסֻיּוֹתֶיהָ. בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה.
נֶפֶשׁ הָאָדָם הִיא, עֲרִירִית וְנֻקְשָׁה, עֲדִינָה וּפְתוּחָה; פְּקוּחָה.


רשומות רפואיות של אדם ומדינה - זה לצד זו - על ניצחונות, כישלונות ומוגלה.
בניסיון מתמשך למצוא דרכי ייצוג של מאניה-דיפרסיה פרטית וקולקטיבית, האישי והלאומי נשזרים ונעלמים זה בתוך זה במחול סיזיפי ואינסופי של תודעה.

 

מאת: רז גלוזמן וענת אסודי
ביצוע: רז גלוזמן
דרמטורגיה: ענת אסודי
וידאו וסאונד: מוחמד דיבו

תאורה: יואב בראל
ניהול חזרות: רעות שייבה

תודות: ד''ר מיכל פיק חמו, ד''ר עמרי הרצוג, עופר נסון, אוהד חדד וקבוצת ק.ט.מ.ו.ן



לי מאיר

כישלונות 3, 6 ו-12 מתוך הסדרה "14 כישלונות פונקציונליים" (fourteen functional failures)

 

בחברה שהיא אובססיבית לגבי ארגון ושליטה בזמן החולף, אנו נמצאים/ות בלופ תמידי של תכנון פעולות והוצאתן לפועל, רק כדי להתחיל לתכנן מחדש. כישלון מופיע כאשר יש פער או התנגשות בין תכנון הפעולה והפעולה עצמה (״מה שקורה בפועל״).
בסדרת סולואים זו, אני מתרגלת פעולות הנוגעות לקשר שבין זמן וכישלון, באמצעות חזרות אינטנסיביות על טקסט, תנועה וסאונד. הסדרה בנויה מארבעה עשר כישלונות, כל כישלון הוא מופע, אבל גם ״יחידת לימוד״ לקראת הכישלון הבא.
כישלונות אחרים בסדרה הוצגו בוינה, ברלין, ובוקרשט.

 

מאת ובביצוע: לי מאיר

תאורה: יואב בראל
הסדרה קיבלה מענק תמיכה מהארגון 
Life long Burning

תודות: אנדריי לבסקי, רוני כץ, גרטשן בלגן, HZT Berlin, ada studio Berlin

 


שניר נקר

 TeaTime

 

מה קורה כשהגוף והדעת בוגדים, אבל הנשמה רוצה להמשיך כרגיל? איך נלחמים בחזרה במציאות, איך מאלצים אותה לא להתכחש לקיומך, לא לשכוח אותך מאחור, לא להפקיר אותך? מלחמה נצחית בחיפוש אחר שקט ושלווה.
רובנו מדחיקים את המחשבה על השלב האחרון של חיינו, הזִקנה. אולי כי אין ביכולתנו לשלוט בתהליך ההזדקנות, אולי כי אנחנו מפחדים ממנו, או כי יש עוד כל כך הרבה לדאוג לו לפני כן, אבל הדבר היחידי שוודאי הוא שהזִקנה לא תחלוף על פנינו.

 

מאת: שניר נקר

משתתף: צביקה פישזון

מוזיקה: גל הוכברג

תאורה: יואב בראל

תודות: יגאל קידר, חזי ביצור, עמית מרציאנו, מכללת סמינר הקיבוצים, בית ספר למחול לילי כהן

 

היצירה מוקדשת לסבתי אלה באב"ד

 


ענת ועדיה

אם אין אני

 

המציאות של היום גדושה וסוחפת. אינסוף מידע זמין, רשתות חברתיות, הודעות טקסט באמצע שיחת נפש, והכל בקצב שהולך ומתגבר ולא מאט לרגע.
קצב החיים לא מאפשר לנו להאזין לשינויים שחלים בתוכנו ברובד עמוק יותר ולחוש את המקומות אליהם הם מחלחלים.
"אם אין אני" מציע מרחב להאזנה והתבוננות מחודשים, מעבר לרעשי המציאות. מרחב שוטטות בשדה בו הזמן והשקט נוכחים. להאט רגע את הקצב ולתת לחלקים נשכחים בגוף ובתודעה להתקיים.

 

מאת: ענת ועדיה
בהשתתפות: איתי יטוב, יובל גולדשטיין, אייל ברומברג וענת ועדיה
ליווי אמנותי ו-
ARTrainingאיתי גנות

תאורה: עומר שיזף

תודות: הקבוצה ואמיר אהובי

 

 

 

לרכישת כרטיסים לתגובה ב'

 

c

 

תגובה ג'

29.6.17 חמישי 20:30

30.6.17 שישי 18:30

1.7.17 שבת 13:00

 

 

ניר וידן

תמונות בתערוכה

 

"אין ספק שתקופתנו מעדיפה את הדימוי על פני הדבר, את ההעתק על פני המקור, את הייצוג על פני הממשות, את המראית על פני הישות. מה שקדוש בעיניה אינו אלא האשליה, ואילו הטמא הוא האמת"  גי דבור, מתוך "חברת הראווה"

דימוי דימום דימוי.
האלימות השימושית של עידן הפוסט-אמת,
דיכוי מופשט מבעד למסך מגע.
בין שדות הקטל הבוערים לבין גלריה לאמנות עכשווית מגויסת,
מושתקת הפעולה האנושית על ידי המבט המצמצם של המדיה.
מיהו האדם שמאחורי המצלמה? מיהו האדם המדומה מלפניה?
ומיהו האדם שכלל אינו נראה מבעד למסך העשן?

 

מאת ובביצוע: ניר וידן
וידאו ארט: שלומית יעקב
עיצוב פסקול: נדב ברנע
יעוץ תלבושות: הילה שפירא

תאורה: עומר שיזף
ניהול חזרות ויעוץ אמנותי: שרון כהן, ענת דרימר וארי טפרברג 

תודות: הסטודיו בגבירול, פסטפקטורי בת-ים


מתן פרמינגר ואנה בניאל

אור עבודה

 

מופע וירטואוזי של תנועה ואור, המציג את המתרחש מאחורי הקלעים בזמן הכנת הבמה להצגה. המופע של לפני המופע. טיפוס על סולמות, תלייה וכיווני פנסים - הפעולות היומיומיות הופכות למחול מרתק. התאורנים, הפרפורמרים הבלתי נראים של עולם הבמה, אלה שבדרך כלל מעצבים את האור ונשארים בחושך, מקבלים את הזרקור.

 

מאת: אנה בניאל ומתן פרמינגר
שותפה ליצירה: טל קון 
משתתפים-יוצרים: מתן פרמינגר, אלון ירון, יאיר סגל, גילי פריקמן
מוסיקה: רן בגנו

תאורה: עומר שיזף ומתן פרמינגר

תודות: נועה בוקר


ליטל בן חורין נצר

תראי תראי!

 

אם עץ נופל ביער ואף אחד לא ראה, האם הוא באמת נפל?
ואם ראה אבל לא תיעד?
ואם תיעד אבל לא שיתף?
אנחנו מכורים להקפאה של כל רגע נתון, להנצחה שלו, ולעיתים אפילו לעיוות של המציאות ולהוצאתה מהקשר. כך, ההנצחה הופכת לעיקר, וחווית הרגע - לשולית.

 

מאת: ליטל בן חורין

בהשתתפות: מיכל רוטמן וליטל בן חורין נצר

עריכת מוסיקה: יובל שנהר

תפאורה: זהר שואף

תאורה: יואב בראל

צילום: נעמה נח

תודות: מעיין רייטר, מעיין חורש, ניר לנדאו, יובל בן חורין, גדי הורוביץ, סטודיו Forma

לוגו: סטודיו פורמה


מורנו פרנה

 

LDRC, or better Lana Del Rey changed (since the fire nation attacked), is a performance about the Internet.
I want to navigate that immense amount of material that is the Internet, through the most shared viral videos, GIFs, images on social platforms like Facebook, or on YouTube.
I want to enter the rabbit hole of this amazing wonderland, that is both part of our day-to-day world and also an imaginative, fantastic, magical and crazy world. It has its own rules and its own weird logic.
I want to embody this world. To be in it. To be it.

 מאת ובביצוע: מורנו פרנה

טקסט: מורנו פרנה ואריק לוץ

ניהול הפקה: מריקה ון ביורן

תאורה: עומר שיזף

תודות: Dansmakers Amsterdam | מפעל הפיס, המועצה לאמנות ותרבות | המכון האיטלקי לתרבות בישראל | שגרירות איטליה | פסטיבל Print Screen לתרבות דיגיטלית | האינטרנט | ערוץ PBS Idea ב-YouTube | Cyriak

 

 

לרכישת כרטיסים לתגובה ג'

 

d

 

תגובה ד'

27.6.17 שלישי 21:00

 

 

רייצ'ל ארדוס

 Q&A (אינטמיות ב-36 שאלות)

 

בשנת 1977 פרסם הפסיכולוג ארתור ארון, יחד עם קבוצת עמיתים חוקרים, את המאמר "The Experimental Generation of Interpersonal Closeness". במחקרו איגד ארון 36 שאלות מוגדרות מראש המיועדות לדיאלוג בין שני זרים, כך שהן הופכות בהדרגה לאישיות יותר ויותר. ע"פ המחקר, הפתיחות בפני אדם אחר, חשיפת רבדים עמוקים באישיות שלנו והצבת עצמנו בעמדת פגיעות מולו תורמות חד משמעית ליכולות לפתח אינטימיות כה חזקה, שהיא תוביל להתאהבות מידית.
36 שאלות ו-4 רקדנים החושפים מאישיותם ומחוויותיהם, באירוע מחול אינטימי ומקרב. 

 

מאת: רייצ'ל ארדוס
משתתפים-יוצרים: מתן דוד, תומר גיאת, שי הרמתי, אורי לנקינסקי

מוזיקה מקורית ועיצוב פסקול: יואב עצמון

מוזיקה: The Carpenters, Liverpool Express, Beach House, Giannis Parios, Erik Satie

תלבושות: ורוניקה שור

הפקה: שמואל שליט

תאורה: עומר שיזף

תודות: שרה הולצמן, קתרין וסיליאדיס, רוזלינד נוקטור, משרד התרבות והספורט - מנהל תרבות, המדור למחול, עמותת הכוריאוגרפים, Kinitiras 

 

לרכישת כרטיסים לתגובה ד'

 

e

 

תגובה ה'

1.7.17 שבת 20:00

 

 

רננה רז

 WART

 

WART הוא נקודת המפגש בין שני הקצוות של התודעה האנושית: מלחמה ויצירה.
הוא תהליך הבריאה של מציאות אלטרנטיבית מדימויים המרכיבים/המזוהים עם מלחמה, יצירת תחביר חדש עבורם, הפקעתם מהקשר והשמתם בעולם חדש, פנטסטי וטוב. העולם שנברא מבקש לחלץ את המציאות מתוך עצמה ולהמיר את העכשווי לנצחי, את האוטומטי בבלתי צפוי ולהפוך את הכיעור ליופי.
כל מה שמתרחש ב"
WART" הוא כהד למציאות, אך לא מחויב לקודים שלה. במהלכים חסרי עכבות, פרועים ומדומיינים, בצל האימה שבחוץ, נרקמת עלילה חדשה, מצחיקה ופיוטית.

 

מאת: רננה רז
בהשתתפות: אוליביה קורט מסה, עופר עמרם ורננה רז
עיצוב הקרנות וידאו: יערה ניראל
מוזיקה מקורית ועיצוב פס קול: אור מורן
עיצוב חלל: זוהר שואף
אביזרים: עדי שמולביץ
תלבושות ורקמה: נועה קוריאל
עיצוב וייצור בובה: עינת סנדרוביץ'
תאורה: יואב בראל
הפקה מטעם רננה רז: מאיה בואנוס
החזרות התקיימו ב'סדנאות הבמה' במסגרת תוכנית 'לוקאל רזידנסי'
תודות: סדנאות הבמה, ריבי פלדמסר ירון, דידי אלון, עמית דרורי, יורם כרמי, עמית אפשטיין, עילאיה שליט, שירה רז, איה וענר סגל, משרד התרבות והספורט - מנהל תרבות, המדור למחול

 

לרכישת כרטיסים לתגובה ה'

 

f

 

תגובות אורחות

במת סטודנטים - 1.7.17 שבת 14:00

נטע וינר "זכות השיבה" - 30.6.17 שישי 21:30

 

 

במת סטודנטים

 

מפגש בין יוצרים צעירים מבתי הספר המובילים להכשרת יוצרים בתחום המחול, כל אחד עם המטען שקיבל מתהליך הכשרתו במקום ממנו הגיע. הזדמנות חד-פעמית עבור הסטודנטים להכיר מקרוב את עמיתיהם החדשים דרך סדנאות משותפות ומופע משותף, והזדמנות חד-פעמית עבור הצופים להכיר מקרוב את הכוחות החדשים בשדה המחול.

 

בית הספר לאמנויות המחול בסמינר הקיבוצים, האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, המסלול להכשרת רקדנים תל אביב, הסדנה למחול עכשיווי חיפה, כלים, סדנת המחול מטה אשר (געתון), Re-Search.

 

 

נאום ניצחון

הדר פרג'ון - בית הספר לאמנויות המחול בסמינר הקיבוצים

 

רטוריקה, דמגוגיה, פוליטיקה, הנהגה, תקשורת, מניפולציה. אמת או שקר? הם נבחרו על ידינו. הם נצחו בתחרות. עכשיו הם פונים אלינו. מיטב עוזריהם יעצבו את הנאום החשוב שישאו. נאום הניצחון.
חקירת התחושות והרגשות הבאים לידי ביטוי בחיבור של 8 נאומי מנהיגים ממקומות שונים בעולם, בשפות שונות, בתקופות שונות, נארגים לתודעה שלמה בליבה של ילדה קטנה אחת.

 

מאת: הדר פרג'ון
משתתפות-יוצרות: הדר פרג'ון, מירית יציב, שי מוזס
מוזיקה: הדר פרג'ון
הנחיית קומפוזיציה: שרון רשף-ארמוני
הנחיית וידאו-ארט: לי ינור

 

Move Me

טליה שלום - האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים

 

"מניפולציה: מצב בו אדם מנסה להביא אדם אחר לחוש, לחשוב, או להתנהג באופן מסוים, על ידי טענת טענה בפני מושא המניפולציה, אשר עשויה להישמע מדויקת, אך ככלל אינה כזו…" מתוך ויקיפדיה

בת אדם מנסה להרגיש, להתרגש, לרגש.

 

מאת: טליה שלום

בהשתתפות: לילך הלמר, ענבר קובי, יעל אידן, תמה קסטל, טליה שלום

תודות: איריס ארז, שלומית פונדמינסקי, רן בראון

 

Not I

עומר קינן - המסלול להכשרת רקדנים תל אביב-יפו במרכז הקהילתי דב הוז

 

סולו בהשראת המחזה Not I מאת סמואל בקט. השפה התנועתית שואפת להנפיש הן את הדמות והדימויים שבטקסט, והן את הסוגה, הסגנון והמבנה של הטקסט. המתח שנוצר בין התנועה לטקסט מעצים את שני המרכיבים כאחד.

מאת ובביצוע: עומר קינן

היצירה נוצרה במסגרת "בתים פתוחים " של המסלול להכשרת רקדנים תל אביב יפו בניהולם האמנותי של נעמי פרלוב ואופיר דגן  במרץ 2017

Part S

דפנה יוסף  - הסדנה למחול עכשווי חיפה

 

החזקה.  שחרור.
שני מצבים.  מנוגדים?
שתי פעולות, או שמא הוויות, חיצוניות ופנימיות. פשוטות אך מורכבות.
כשם שרחוקות זו מזו, כך דק הגבול העובר ביניהן. אין אחת נקייה מהשנייה. אין אחת מוחלטת.

 

מאת ובביצוע: דפנה יוסף

תודות: עדה אורני, יעל כנעני, נוי לנץ, נועה שביט, ונועה שילה, סטודיו תנועות

רגש הדברים שהיו

שני בר דימרי - כלים - גוף לעבודה כוריאוגרפית בת-ים

 

"מכשירי הטלפון הישנים שמורים בזיכרונות.
הקול שעלה מן האפרכסת הפחיד אותנו מפני שלא הבנו איפה הפנים." (יואל הופמן)
היום הפנים והקול הם סוכנים כפולים.
הגוף נע בפרטיטורה מקודדת, בתוכה אני מרצדת.

 

מאת ובביצוע: שני בר דימרי
תודות: ענת דניאלי, המדרשה לאמנות בית-ברל, שרון צוקרמן- ויזר, נעה מרק-עפר וענת עמרני

 

Aquilone

לילה רוז'ייה - סדנת המחול מטה אשר

 

Aquilone is inspired by a traditional Italian dance called Pizzicata. In between trance, struggle, meditation, and manipulation, the male/female duo  try to find their way out of the complexity of love. 

מאת: לילה רוז'ייה

בביצוע: ג'יאני נוטרניקולה, לילה רוז'ייה (Gianni Notarnicola, Lilà Rougier)

מוזיקה: Houston Mack, Lila Rougier

 

אול אין

בר שם טוב - Re-Search

 

אנו מעלות למבחן משותף את החוויה האנושית.
מתי היא סובייקטיבית ומתי היא אוניברסאלית? גם אם רק אנחנו קיימות במרחב.
אך מנזילות החוויה האישית נשארת רק נחמת הבחירה. רוצות לצעוק, מבלי לדעת ומבלי להרגיש.

 
מאת: בר שם טוב
משתתפות-יוצרות: בר שם טוב ורוויאל מלק
תודות: רוויאל מלק, אור מרין, אורן נחום, לי שם טוב


 

נטע וינר

"בזכות השיבה" (מופע מוסיקה)

 

מילים ולחנים: נטע וינר

כוריאוגרפיה: סתיו מרין

אקורדיון ושירה: נטע וינר

פסנתר ועיבודים: דרור רותם

הקשה: סתיו ליפיץ

סמפלר: רועי חסון

צילום ועיצוב: ג'ובוי ותום רזניקוב

רקדניות: נעם סגל, נועה פרידלנד, הילה פינק, הילה ניר, נור משה, דורון ברקן, דנה דר, שרון קרפ, רותם מרחב, דנה הרצמן, לורן שרף

 

 

"בזכות השיבה" הוא מופע רב- לשוני המהווה מפגש סואן בין ספווקן-וורד וראפ, כלייזמר, קברט ושאנסון, שירי תעמולה רוסים ומוזיקה אלקטרונית.

השירים במופע לוקחים את העברית ומאתגרים אותה, מחברים אליה שברי שפות אחיות או זרות לה - ערבית, יידיש, רוסית וגרמנית ויוצרים תמהיל שהוא בה בעת מקומי וגלותי.

בפסטיבל אינטימדאנס יעלה המופע באופן חד פעמי בהשתתפות 11 רקדניות קבוצת ביה"ס הבוסתן בכוריאוגרפיה של סתיו מרין. 

 

נטע וינר מוכר כסולן ואקורדיוניסט ההרכב ההיפ-הופ הרב-לשוני סיסטם עאלי, שחקן ויוצר מופעי ספוקן-וורד והצגות תאטרון שהועלו בין היתר בפסטיבלים בחו"ל, פסטיבל ישראל, פסטיבל עכו ותאטראות מובילים בארץ. 

אלבום הבכורה שלו "בזכות השיבה", יצא לאור לפני כשנה וזכה לביקורות משבחות. 

 

סתיו מרין היא רקדנית פרפורמית וכוריאוגרפית. השתתפה כרקדנית ופרפורמרית יוצרת בעשרות יצירות מחול ותיאטרון אשר עלו בארץ ובעולם. בשנים האחרונות שיתפה פעולה עם מגוון כוריאוגרפים, להקות ויוצרים.

בשנתיים האחרונות יוצרת עבודות פרי עיטה העוסקות בקשר שבין מילה וגוף, ביניהן עבודת הסולו ״אני רק שאלה״ שעלתה בבכורה בפסטיבל אינטימדאנס 2015 בתיאטרון תמונע, העבודה ״חיתוך. דיבור״ במסגרת פסטיבל עכו 2016 (זוכת הפרס מטעם פסטיבל ישראל) והעבודה "תתקרבי" שעלתה בפסטיבל הרמת מסך 2016 בסוזן דלל ונבחרה לייצג את הפסטיבל בחשיפה בינלאומית.

 

 

 

 

לרכישת כרטיסים לתגובות אורחות

 

תגובות גלריה

27.6.17-1.7.17 לאורך כל ימי הפסטיבל

 

 

הגר מיטלפונקט

כיכר העיר

 

בסדרת גיחות מקדימות תצא הגר מיטלפונקט לרחבי הארץ לאסוף מרכיבים בסיסיים להכנת לחם: מים, חיטה, מלח וסוכר ממקורות שונים כגון מים ממעיין אברהם בחברון, מי בריכה מבית-ראש-הממשלה, חיטה משדות תרקומיא, שעורה מיצהר, מים מבורכים מקבר רשב"י, קמח מפריזר של ניצול שואה, מלח ממפעלי ים המלח וכו'... אחר כך תכנס אותם יחד לבצק ותניח להם לדבר זה עם זה.
בבצק לא פועלים חוקים אנושיים, גם לא מוסר או היגיון לאומי/צבאי/חברתי מוכר. לא יהיו בו מנצחים או מפסידים, רק מציאות פשוטה משוחררת ותוססת.
צפויים שיתופי פעולה מפתיעים, אמיתות שהופכות לעיסה, חברויות שהורסות הכל, ריבוי מגדרים כימיים והמון תגובות בג'יבריש בריא מן הטבע.

 

 

גיים ג'אם

 Game-Jam

 

10 אמניות ואמנים דיגיטליים מרחבי העולם במרתון לאורך כל ימי הפסטיבל, יוצרים ביחד על הבמה בזמן אמת משחק מחשב שמתהווה ומתרחב לעיני הקהל. סגנון העבודה הוא במסורת הג'אם: יצירה מתוך אילתור משותף שבו כל משתתף מזין ומשפיע על עבודתם של האחרים, והמשחק מתפתח באופן אורגני מתוך רב-שיח בין הצוות כולו. תהליך העבודה חשוף על הבמה, ובכל 20 דקות יוצאת גרסה חדשה ומורחבת. הקהל מוזמן לצפות, לשחק ולהשפיע. שיתוף פעולה עם פסטיבל 'פרינט סקרין' לתרבות דיגיטלית.

 

יוזם-אוצר: שליו מורן

משתתפים: בן מאיירס, שוקיה קימאני, אסטריד מיה רפסטרופ, בריאן שרנק, סתיו גולדשטיין, נינה לימרב, תומר בלושינסקי, דרור ברן, שלו מורן

תודות: פסטיבל פרינט סקרין, Nordic Game Jam, DePaul University - College of Computing and Digital Media School of Design, Danish Film Institute supporting NGJ to go to PSF

 

 

ליאת סגל

הדגים של מחר

 

"הדגים של מחר" היא מכונה המדפיסה דימויים מתוך "העיתון של היום" על גבי משטח מיוחד הרגיש לאור אולטרא-סגול. הדימויים המוטבעים מתפוגגים ונעלמים סמוך לזמן הדפסתם, ללא עדות. פעולת המכונה האיטית מקשה על המתבונן לזכור את הדימוי לפרטיו ולהכיל את התמונה השלמה. הדימוי אינו נצחי עוד, אלא בר-חלוף, בדיוק כמו המציאות אותה מתיימר לייצג. במקביל, מציעה המכונה רגע של כמיהה נוסטלגית ואף רומנטית לאמון התמים במדיה כמתווכת נאמנה של המציאות.

 

 

רועי אפרת

אלוהים

 

אלוהים: כאן, ממרום רוממותי, אני נוכח
            בכפיות-טובתם של כל היצירים.
            הם אימצו את שבעת החטאים:

            גאווה, חַמה, חמדנות וזימה,

            נחשבות כעת וגורפות שבחים.

            כאן למעלה נותרו רק מלאכים.

            כל-אדם מבקש יצריו לממש;

            מכור לאשליה, כלל לא חושש,

            וככל שאני מתעלם וסולח,

            מחציף כל-אדם וגבולות מותח.

 

מיצב וידאו. קריאה עכשווית במונולוג הפתיחה של אלוהים מתוך מחזה המוסר הימי-ביניימי "כלאדם". מונטאז' של ציורי אסונות וכנסיות בצבעי מים באנימציה ותנועה, על קרשי-מדורה.

 

קריינות: קטרין וובסטר

מוסיקה: אדם קלדרון

 

 

תגובות הגלריה יוצגו במשך כל הפסטיבל (בתחילת כל תכנית) ואין צורך לרכוש אליהן כרטיס בנפרד.

 

פסטיבל אינטימדאנס 2017
תגובה א'
תגובה ב'
תגובה ג'
תגובה ד'
תגובה ה'
תגובות אורחות
תגובות גלריה
עבור לתוכן העמוד