רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות

אביב ודברים אחרים, מאי 2011
אחרי שהקיץ שרף בנו, הרעם כעס אותנו והגשם בכה...
חודש מאי מגיח מבושם ריחות ולוחש התחדשות... הבטחה.
לא על האביב אני רציתי לכתוב, אלו היו שורות של חימום וארגון עצמי.
מה שאני כן רוצה לכתוב זה
על חוסר אינטימיות
על זילות הקשר וההקשבה בין אנשים.
בפייסבוק, בטוויטר
מייחצן את חייו, לא באמת מתקשר
לא באמת רואה או שומע את האחר.
שום דבר לא ביני לביני
ביני למישהו
או לחשבון נפש...
השאפתנות צועקת ולא
התוכן.
לאן כבר אפשר לצמוח מזה?
לעוד סטטוס
ועוד סטטוס?!
אז בתוך הפריחה של חודש מאי
"למזלינו" יש לנו את יום השואה ויום הזכרון
להרגיש צדקנים ויפי בלורית ונפש.
אני רוצה לדבר על מישהו- חי
גלעד שליט.
אני לא רוצה לזכור אותו.
אני רוצה שיביאו אותו.
אני רוצה שראש הממשלה ישלם את מה שצריך לשלם
כי תמיד צריך לשלם
ועל חיים של
נאוה צוקרמן
מנהלת אמנותית
