רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות
מרחוק, ספטמבר 2012
מרחוק
התרחקתי קצת מהארץ שלי (לא להרבה...)
בתוך מטע זיתים, כרם (לא שלי) ואיילות בשביל העפר
ובית בעל משקופים כחולים.
נביחות הכלבים בלילה
קורעות את השקט
ואת הלב.
רוח יבשה נוגעת בעור.
זמן אחר. זמן בתוך זמן.
במקום שממנו באתי מזיעים עכשיו
במקום שממנו באתי מדברים מלחמה עכשיו.
פעמוני הכנסייה מהכפר הקרוב
מהדהדים, בשבילי, זמנים אחרים
של מלחמות לא שלי
התכנסויות משפחתיות, חתונות, לידות ומוות.
זמן אחר. זמן בתוך זמן.
במקום שממנו באתי אין זמן. אין לי זמן.
"צריך" כל הזמן, "צריך", "ועכשיו"
וכל רגע על סף.......
הוא גמיש, הוא ערמומי הזמן, יש לו מחוג שניות זאת עובדה
אבל אני, בשיטתיות, מוסיפה לכל שנייה אלפי שניות קודמות של פנים, קולות ונופים