סוף הקיץ, ספטמבר 2013

סוף הקיץ

 

קראתי סיפור על איש ואשה בני שמונים שנפגשים שישים שנה אחרי שלא ראו זה את זו ובנו חיים שלמים עם בני זוג אחרים.

כשעולה ביניהם שאלת ההחמצה או הטעות אומר האיש לאשה: "ההכרעות הגדולות והחשובות בחיים

אינן נכונות או מוטעות,

אלא שפשוט חיים בעקבותיהן חיים אחרים".

 

כמה פשוט

כמה אנושי.

צריך אומץ לחיות, אני מזכירה לעצמי

ומה עם האהבה?

צריך אומץ לאהוב. אולי שם טמון הסוד.

 

ברחתי אל "תבונת השנים" של גיבורי הסיפור מתוך קיץ שורף של ניסיונות הידברות ל"שלום" (בלי שום גיבוי בשטח),

ילדים נשכחים במכוניות רותחות,

שנת לימודים בפתח.

יש לי תפילה, שתהיה לילדים שנה של סקרנות ושל יצירה שנה של תשוקה ושמחה.

מאחלת לנו שנה טובה.

 

דרך אגב, הסיפור נמצא בספר

"שקרים של קיץ"/ ברנהארד שלינק.

 

נאוה צוקרמן

מנהלת אמנותית

לוח מופעיםדלג על לוח מופעים
עבור לתוכן העמוד