שנה טובה - אוקטובר 2005

שנה טובה

אני רוצה לשלוח שנה טובה

אבל שנה טובה של פעם. עם נצנצים וחלון נפתח

וכשפותחים את החלון יוצא ממנו ספר תורה, או יהודי תוקע בשופר, או ילד יד ביד או שושנה מדהימה בקיטשיותה.

לא חשוב מה כותבים בפנים

כי הקיטש הנאיבי של כרטיס הברכה היה כל כולו התמסרות. כמו סיפור ילדים עם סוף טוב, כמו שעון קוקיה שמחכים ליציאה של הקוקיה מתוך הדלת הקטנה

וסופרים נפעמים את מספר יציאותיה וקוקיותיה וכך יודעה מה השעה.

לא מסובך. מה שרואים זה מה שזה.

תום בכוונה וכוונה לתום.

אז אני רוצה לשלוח שנה טובה עם כוונה.

תדמיינו נצנצים וחלון קרטון שנפתח וממנו יוצאת שושנה אדומה (הכי אהבתי את השושנה ואת הילד והילדה יד ביד) ולמטה כתוב: הרבה אהבה.

נאוה צוקרמן, מנהלת אמנותית

עוד כמה מאנשי הבית מצטרפים למברכים

אני מאחל שנה טובה לכל בית ובית (למי שיש)

לשונאיי את מה שהם מאחלים לי וקצת יותר

ולאוהבי את מה שהם מאחלים לי והרבה יותר.

וכמובן שלום, בטחון, שלווה, שגשוג, עושר, אושר, אהבה, סקס, ים, אוכל טוב ובלי מחלות.

אילן רוזנטל

שנת סגירת פערים בין עשירים לעניים

בין המילים למעשים

בן ערכים למציאות

ובין הרטוריקה לכוונות

ביני לבין האחר

מיקי צוקרמן

הקיץ יורד על העיר

בכתם דביק ומתוח

הקיץ תלמד את הצחוק

ולא יגעו בך התהומות שלך

תסגור לאט את הסדקים בעור

תפתח את כל החדרים

ותשאיר מקום בלב

להאמין