רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות
מתרחק והולך
זאת עבודה על שפת הגוף בבואו במגע עם עצמו ועם האחר.
זו פנייה אל הקהל וחיפוש, יחד איתו, איך נוצר קשר ואיך מקיימים אותו לאורך זמן. דרך מערך הדימויים, הכולל לב פועם וראש כפול, מתרחש על הבמה תהליך של התרוקנות. הפרפורמר 'מוציא' איברים מתוך עצמו ואת מה שהוציא הוא מניח סביבו או אצל הצופים. במטאפורות לשוניות כמו 'דפיקות לב' ו'הנשימה האחרונה' אנחנו עושים שימוש קונקרטי: הכל מוצע החוצה, הכל ניתן במתנה (הלב, התרגשות גדולה, הבל הפה של הנשימה). תוצאת הכלכלה הזו היא בלתי נמנעת: האהבה נשארת מותנית. כשנכיר בזה נוכל לקונן על האהבה שלנו, שמה לא עשינו בשבילה ובכל זאת בסוף היא דעכה, ההיקסמות התפוגגה. כל מה שנותר עכשיו הוא להפוך ל'מתנה' גם את העזיבה.
על הבמה: טל אבן צור/מאיה דוניץ/טליה אליאב ונבו רומנו
עיצוב אביזרים: סטודיו מתילדה
עיצוב תאורה: יאיר ורדי
עיצוב תלבושות: קרן דמבינסקי
ניהול אמנותי ודרמטורגיה: איציק ג'ולי
על היוצרים:
יוצרת עבודות לבמה. בוגרת ביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים ובעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה יהודית. מלמדת בימוי ופרפורמנס באקדמיה לאמנות 'מנשר', בביה"ס לכוריאוגרפיה 'כלים', במכללת 'אמונה' ובאקדמיה למחול בירושלים.
שותפה לניהול האמנותי של פסטיבל 'קולה של המילה',
עבודותיה האחרונות."עכשיו ולעולם לא" (2012), "הנוטה למות" (2010) ו"מתרחק והולך" (2011) מוצגות בירושלים ובתל אביב. עבודתה "חופש קטן" (2009) זכתה בפרס היוצר המבטיח בפסטיבל
נבו רומנו
כנר, רקדן ופרפורמר-יוצר. בוגר ביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים, האקדמיה למוסיקה בתל אביב וביה"ס למחול 'אדמה' במצפה רמון. מאז 2008 רקדן בלהקת המחול '
פסנתרנית, מלחינה וזמרת המקליטה ומופיעה בישראל ובחו"ל במנעד רחב של סגנונות מוזיקליים. בשנת 2003 יסדה את מקהלת גבעול, "סופר-גרופ" ווקאלי אוונגרדי שמשתתפיו הם מוזיקאים מרקעים וז'אנרים מגוונים. מקהלת גבעול העלתה בשנים 2003 - 2008 חמש תוכניות שונות. דוניץ כתבה את המוזיקה ושימשה פרפורמרית מוסיקלית במופעיו של היוצר