רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות
ארבעה סיפורים מרתקים חוברים לאירוע תיאטרלי בועט וחתרני :
אמא עוזבת את הבית ומשאירה אחריה אב מרוסק ובת שהופכת קורבן לדיכאון שלו.
עד שהבת עושה מעשה...
במאית קולנוע אוונגרדית עושה סרט שבמרכזו מערכת היחסים הדורסנית שלה עם אביה. הסרט שהיא רוקחת בראשה מוציא ממנה את השדים האפלים ביותר, עד שהגבולות נחצים, והיא עושה מעשה...
במאית תיאטרון עובדת במרץ על הצגה דלת תקציב שבה משתתף בן זוגה לצד שתי שחקניות צעירות. אבל הגבולות שוב נחצים והיא לוקחת אותם צעד אחד רחוק מדי...
מחזאי כותב את המחזה שהוא מקווה שישנה לו את החיים. הוא מייעד לו ולבת זוגו את שני התפקידים הראשיים. האם המחזה והמציאות יתערבלו זה בזו ?
שחקנים: מגי אזרזר, נעה בירון, איליה גרוס, מיקי ליאון
תרגום "מקבת": רחל שור
תאורה: עדי שימרוני
תנועה: מרינה בלטוב
תלבושות: ברק אביעם איש שלום ושירה וויז,
מוזיקה: גל לב
משך ההצגה: 60 דק'
מתוך הביקורות:
"דנינו הולט מצליח לצקת בחומרים המוכרים אנרגיה פיזית ונפשית משכנעת ולהפוך אותם לדרמה חריפה ודחוסה עם סיום מפתיע. זאת בזכות ארבעת השחקנים, מיקי לאון, ליאל דניר, מגי אזרזר ונעה בירון, שעושים עבודה מצויינת."
(שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)
"מדובר, למי שלא מכיר, בגרסה האישית ל"מקבת" של וויליאם שייקספיר, עם דגש על הליידי שבסיפור. ליאל דניר, נעה בירון, מאגי אזרזר ומיקי לאון מעלים ארבעה סיפורים סביב חיי היצירה, האובדן והתיאטרון שבוחנים את הגבולות בין מציאות לאמנות ובודקים - האם יש קו שאותו מסוכן לחצות? מדובר בהפקה הראשונה של המרכז הגאה בתל אביב שהועלתה בהצגת בכורה בפסטיבל ואחת המסקרנות שבהן.."
-- (וואלה תרבות)
"ג'ייסון דנינו הולט ביים את ההצגה ביד טובה, והרעיונות המסויטים של המחזה מוצגים בבהירות ובענייניות טובה – כלומר עם הגזמה מכוונת – במשחקם הטוב של מיקי ליאון, כבובנאי-מחזאי-שחקן, ליאל דניר כבובה-במאית תאטרון-בת זוגו של המחזאי, נעה בירון כבמאית קולנוע-שחקנית, ומגי אזרזר כשחקנית המחפשת את הדרך הנכונה למשחקה. "
(צבי גורן, הבמה)
הנה טיזר לצפייה: