עננים בדרך הררית

בבית ילדותה בשכם, שנפגע בהתקפה ישראלית. אוספת המשוררת הפלשתינאית פדואה טוקאן את רסיסי הזיכרונות, שעיצבו את אישיותה ואת יצירתה. צעירה המגיעה אל הבית, מציבה את המשוררת מול חוסר האונים והייאוש הנורא של קיום תחת הכיבוש ומול הדילמה הכרוכה בהחלטה אם לפעול נגדו. כך נחשפת דרך המאבק המיוחדת של המשוררת: האם שירתה היא מקור השראה להתנגדות אלימה, או שמא היא אלטרנטיבה לפעולה כזו ?

אורנה עקאד ("רואים אוטופיה" – זוכת פרס נוצת הזהב 2001) שחייה שזורים בעבודה לצד הקהילה הערבית בישראל חוזרת בהצגה חדשה המעמידה במרכזה דילמה כואבת במיוחד. היא מאפשרת לקהל הישראלי מבט אמיץ אל הדילמות היומיומית של האוכלוסייה הפלסטינית בהתמודדותה עם הכיבוש הישראלי. במחזה נפרשות בפנינו גישות שונות של הצורך להתמודד עם המצב הקשה בו נתקלת האוכלוסייה. מצד אחד המשוררת המבוגרת והמנוסה ומהצד השני הצעירה הפלסטינית הנמצאת בנקודת השפל העמוקה ביותר.

אורנה עקאד ניהלה בעבר פרוייקטים רבים בנושאי תיאטרון המשותפים ליהודים וערבים, ניהלה תיאטרון קהילתי בטייבה ולימדה בבית צבי ובסמינר הקיבוצים. את "עננים בדרך הררית" כתבה וביימה עבור פסטיבל עכו 2004, בו העלתה בעבר את ההצגות: "מכתב מאישה טפשה" ו- "קרן קיימת לישראל 6". כמו כן עיבדה את ספרו של עמוס עוז "קופסה שחורה" למחזה שהועלה בתיאטרון הסמטה.