צברים

שתי יצירות - שתי שפות - חברה אחת

" קראו לנו ללכת" מאת רננה רז

"צפירה" מאת דני אשור, רותם קינן, רויטל שנקמן

שתי עבודות העוסקות בזהות הישראלית ובהתפוררות הריטואלים של הישראליות הציונית. מצדה האחד של הישראליות עומדים הריקודים התמימים והשמחים שייצרה התרבות המקומית ומצדה השני עומד בית קברות צבאי רגע לפני טקס יום הזכרון. מילה מובילה אל תנועה וביחד מתאגדים העצב והצחוק, האהבה והשנאה בסלט המוטרף הזה שנקרא ישראל.

צברים הוא ערב שמאחד שתי יצירות קצרות סביב נושא אחד – הישראליות.

בחלק הראשון " קראו לנו ללכת " בוחנת רננה רז בשפת המחול את הביחד התמים של ריקודי-העם של פעם,החל מניסיון לשחזר אותם ועד לניסיון לרקוד כנגדם. בחלק השני "צפירה" (מאת דני אשור, רותם קינן, רויטל שנקמן ) מתמודדים עם הפולחן של המוות והשכול באווירה הומוריסטית ומקברית. הנאומים המגומגמים של ראש הטקס,לעומת השיחות הכל-כך מוכרות של חבורת המתים הממשיכים לנהל חיי מחנה צה"לי מוכר גם בקבר, וברקע האם השכולה, בונים ביחד מרקם עדין,הזוי אך גם מציאותי לחלוטין, שנע בקלות בין הגרוטסקי לטראגי.

צברים הוא ערב המעורר את הגעגוע למשהו אותנטי שעמד פעם מאחורי כל אותם הטקסים ואבד.

צברים היא הפקה של יונתן עוזיאל המשתתף ב "צפירה". את החלק הראשון של הערב כתבה וביימה רננה רז ואת חלקו השני ביימו דני אשור ורותם קינן.

המוסיקה מורכבת בחלק הראשון מהמנגינות שליוו את ריקודי העם של פעם ובחלק השני כתב אוהד בן-אבי מוסיקה מקורית אשר מהוה חלק בלתי נפרד מהאווירה הכל-כך עדינה הנוצרת על הבמה.