רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות
גמגום
גמגום
בתחילת המופע אנחנו פוגשים את הקרקסניות, כל אחת שבויה בעולמה הדומם, הבודד, ללא אפשרות/ יכולת ליצור קשר עם העולם החיצוני. שתיהן מתגעגעות לחלק מהן שהיה ואינו עוד, לשפה שנשכחה, למילה שאבדה... בכל אחת נולד רצון לחרוג ממגבלותיה, לחשוף איזה סוד שטמון בה.
בניסיון לצאת לעולם, הן פוגשות בקשיים רבים, הרעש משתיק אותן, הדיבור הבלתי פוסק של קולות אלמוניים לוקח להן את אפשרות להשמיע קולן. בשטף המילים שמציף אותן אובדת משמעותה של המילה. הן שומעות את העולם, אך העולם אינו יודע לשמוע אותן, להבין שפתן, להקשיב להן, הן זרות לו.
בעולם ההומה ברעשים מתחברות שתיקותיהן. המפגש ביניהן יוצר שפה לא ורבלית שמובנת רק להן ונושאת תוכן רגשי, לעומת בליל המידע העודף העוטף אותן. יחד, באוויר, הן מוצאות דרך מילוט משאון המילים הסובב אותן, תוך ויתור על התקשורת והמגע עם העולם החיצון. אופק חדש נפתח בפניהן- מטמורפוזה המאפשרת להן מעוף וחופש.
שחקניות יוצרות: שרה יונה צווייג, שי רמות
ייעוץ אמנותי: יפים ריננברג
מוסיקה: מרדית' מונק
עיצוב תאורה: אמיר קסטרו
ניהול הצגה: רותם אלרואי
תודות: עמותת סנדסיאל, "כלים" גוף לעבודה כוריאוגרפית, מועצת הפייס לתרבות, ארי טפרברג
משך ההצגה: 45 דקות
.jpg)
