שתוכל לבד

מונודרמה מקורית מאת רחל גיל

גבר מבוגר בחדר לבד.

זה עתה שני שוטרים עזבו את ביתו.

מדוע הם באו?

למה הם ממתינים?

למי?

 

במונולוג נוגע ללב נפרש לפנינו סיפור חייו של הגבר, אשתו והילדה המיוחדת שנולדה להם בגיל מבוגר.

זהו סיפור על הניסיון הנואל שלהם לגדל את הילדה הזאת שתהיה עצמאית, "שתוכל לבד".

כאשר מעט העצמאות שהיא אכן רוכשת מוליכה למשהו שהם בוודאי לא ייחלו לו.

 

"שתוכל לבד", מעבר להיותו סיפור נוגע ללב על הניסיון הנואל של זוג אנשים מבוגרים לגדל את ילדתם המיוחדת לעצמאות, הוא גם מחזה שישאיר את הקהל במתח עד לסוף הבלתי צפוי שלו.

 

מאת: רחל גיל
בימוי: אלירן כספי
תאורה: אורי רובינשטיין
מוסיקה: נדב ברנע

משחק: אברהם סלקטר

".. ההצגה משוחקת מציפור נפשו של אברהם סלקטר, המתרככת ונשברת עם כל התקדמות או הרעה בתפקוד הבת. מבחן המסוגלות הזה באמת קורע את הלב" מעריב

 

"שתוכל לבד" היא דרמה אנושית נוגעת ללב מאת רחל גיל, בבימוי רגיש של אלירן כספי ובביצוע חי מאוד של אברהם סלקטר, כאב המגדל את בתו "המיוחדת" לעצמאות. הדיאלוג שהוא מנהל עם צמד שוטרים הפוקדים במפתיע את דירתו הקטנה מתאר את האמפטיה, ההבנה והמסירות שלו ושל האם המנוחה לבת שלקתה בינקותה בדלקת קרום המוח כתוצאה מחיסון קלוקל. סלקטר אינו מרחם ואיננו קובל, אלא מתאר מהלך חיים מורכב ובעייתי שיש בו רגעים של תסכול לצד התבוננות מעשית מאוד בהתנהלות הבת, שמיועדת להתפתח לכלל מצב שבו הוריה הבוגרים לא יהיו לצדה, ועליה יהיה להיות מסוגלת לעשות את הנדרש לבד, בלי עזרתם. הבהירות של סלקטר מדגישה את המודעות שלו לשקר הגידולי הזה, אך החמלה של יחסו גוברת על האמת. ביצוע מרגש עם תאורה יפה של אורי ברנשטין, ומוזיקה חרישית כנימים קטנים, של נדב ברנע." צבי גורן, הבמה

עלה לראשונה בתאטרונטו הבינלאומי 2015.

מאת: רחל גיל
משחק: אברהם סלקטר
במאי: אלירן כספי
תאורה: אורי רובינשטיין
מוסיקה: נדב ברנע

"שתוכל לבד" היא דרמה אנושית נוגעת ללב מאת רחל גיל, בבימוי רגיש של אלירן כספי ובביצוע חי מאוד של אברהם סלקטר, כאב המגדל את בתו "המיוחדת" לעצמאות. הדיאלוג שהוא מנהל עם צמד שוטרים הפוקדים במפתיע את דירתו הקטנה מתאר את האמפטיה, ההבנה והמסירות שלו ושל האם המנוחה לבת שלקתה בינקותה בדלקת קרום המוח כתוצאה מחיסון קלוקל. סלקטר אינו מרחם ואיננו קובל, אלא מתאר מהלך חיים מורכב ובעייתי שיש בו רגעים של תסכול לצד התבוננות מעשית מאוד בהתנהלות הבת, שמיועדת להתפתח לכלל מצב שבו הוריה הבוגרים לא יהיו לצדה, ועליה יהיה להיות מסוגלת לעשות את הנדרש לבד, בלי עזרתם. הבהירות של סלקטר מדגישה את המודעות שלו לשקר הגידולי הזה, אך החמלה של יחסו גוברת על האמת. ביצוע מרגש עם תאורה יפה של אורי ברנשטין, ומוזיקה חרישית כנימים קטנים, של נדב ברנע." צבי גורן, הבמה