הליוגבלוס

עיבוד בימתי לספרו של ארטו "הליוגבלוס או האנרכיסט המוכתר"

"הליוגבלוס" - יצירה בימתית, בהשראת ספרו של אנטונן ארטו "הליוגבלוס או האנרכיסט המוכתר", עוקבת אחר תקופת כהונתו כקיסר של הנער הסורי הליוגבלוס באימפריה הרומית.

לצד ניהולה הכוחני של אמו, הליוגבלוס האנדרוגני בן הארבע עשרה, הרואה עצמו כגבר ואשה גם יחד, מוביל את האימפריה הרומית אל תוך הכאוס הדקדנטי, אל תקופה של פריצות ותועבה.

הוא מקיים שלטון חדש בו הסדר הוא אנרכיה של משחקי שליטה וכוח, שלטון בו כוחות מנוגדים פועלים זה נגד זה ובו בזמן מחפשים ומבקשים פיוס- תרבות המזרח והתרבות הקלאסית, הסדר והאנרכיה, הגבר והאשה.

העבוד הבימתי הוא לשלוש דמויות בו כל דמות מגולמת על ידי שני שחקנים. גבר ואישה.

בימוי ועיבוד: אריאל וולף

עיצוב תפאורה: רוסלו שמריה

עיצוב תלבושות: ורוניקה שור

עיצוב תאורה: רוני כהן

מוסיקה: שלומי ברטונוב

שחקנים: ישי בן משה, שלומי ברטונוב, עדי גילת, ירון מוטולה, נעמה פרייס, שרון שטרק, קארין שיפרין

"אריאל וולף שעיבד וביים את מופע האימים של "הליוגבלוס", מסתמן כאחד היוצרים היותר מעניינים בארץ אחרי השיעור המאלף בתיאטרון עם ביצים מהו, שהוא מעביר את הקהל. תיאטרון שלא מפחד לבדוק גבולות וללכת עד הסוף, תיאטרון שלא נשען על המילה הכתובה אלא על הפעולות, תיאטרון שמבקש להמציא מחדש את החוויה התיאטרונית, שלא מנסה לרצות את הקהל בדקדנס המוכר והממוחזר אלא מבקש להרעיד ולזעזע את אמות הסיפים. אז כן, "הליוגבלוס" היא אולי ההצגה הכי מזעזעת שראיתי אי פעם אבל במובן הטוב ביותר של המילה" 

ניר סלונים- מאקו

"הייחוד והעוצמות הבלתי־רגילות, כמעט פיזיות, שהעבירו השחקנים לקהל, בגלל האסתטיקה המושלמת של התנועה והמוזיקה ובעיקר משום שזהו תיאטרון אמיתי במובן הזה שהחוויה שהוא יוצר אינה ניתנת לתרגום למילים בלבד. ... אלימות ההופכת לאסתטיקה ואסתטיקה המייצרת אלימות.." נרי ליבנה- הארץ

עלה לראשונה בפסטיבל עכו 2016