פעם אני אינני

למות זה החלק הקל.

מה שקשה באמת זה להיפרד - אין לנו מושג איך עושים את זה. זה יכול להימשך שנים אחרי שהאדם מת, וזה עלול לקרות בדיאלוג עם חפצים דוממים, בריקוד עם ריק, בשיחות ארוכות עם מישהו שלא נמצא שם.

אני יודעת שאני הולכת למות, כי אמא שלי מתה. ומכיוון שאני בהחלט מתכוונת למות, אני חייבת להתחיל להתאמן כבר עכשיו.

במופע זה ניפגש על מנת להיפרד, כהכנה משותפת לפרידה הגדולה שעוד תבוא.

מאת ובביצוע: נופר סלע // עיצוב תאורה: יאיר סגל // מוסיקה: גל רודיטי // יעוץ אמנותי: יעל ציטרון // ליווי אמנותי: ניצן כהן