קשרי רוח בתמונע

העבודות הועלו לראשונה במסגרת התכנית "קשרי רוח" בפסטיבל ישראל ה-60

הצוענייה והילד

נאוה צוקרמן בעקבות טליה שפירא 

יצירה משותפת של הבמאית נאוה צוקרמן וחברתה לחיים וליצירה השחקנית, הקומיקאית והזמרת טליה שפירא ז"ל. צוקרמן ושפירא יצרו ביחד והיוו השראה זו לזו במשך עשור עד ששפירא הלכה לעולמה ב-1992. כעת, קרוב לשלושה עשורים אחרי, הן נפגשות שוב. 
הטקסט "הצוענייה והילד" הוא סקיצה קצרה בכתב יד שמצא בנה של שפירא באחת ממחברותיה. תוכן רזה ותמציתי, ספק סינופסיס, אולי התחלה של תסריט או מחזה. כשצוקרמן פגשה בטקסט היא הבינה מיד כי הצוענייה בסיפור היא שפירא – נוודית לנצח, עוברת אורח בחיים, נפש חופשיה בעולם, אוחזת תמיד בכף ידו של בנה. מצוידת בטקסט של שפירא, צוקרמן מעלה מופע משותף אחרון, ומבקשת לעסוק בקונפליקט פנימי שלה, ואולי גם של שפירא, בין אימהוּת ליצירה.

יוצרות: נאוה צוקרמן וטליה שפירא // שותף ליצירה ולבימוי: ניצן כהן // מוסיקה ומשחק: אייל שכטר // כינור ושותף ליצירה: אריק קנל // ויז'ואל: יוני בן טובים // עריכת וידיאו וצילום על הבמה: נעמי בניאל // צילום וידאו על הבמה: ארז שורצבאום // עיצוב תאורה: מתן פרמינגר 

מסגרת עדינה ללב שבור

דליה שימקו בעקבות המשורר נתן זך

 
יֵשׁ רֶגַע כָּזֶה: / אָדָם נִכְנָס וְיוֹשֵׁב / וְאִלּוּ אַחֵר חוֹשֵׁב / שֶׁרַק רוּחַ סוֹבְבָה אֶת הַדֶּלֶת  / אוֹ אֲפִלּוּ לֹא זֶה 
נתן זך, "כשהלכה ממני נערתי"

הבמאית והשחקנית דליה שימקו חוזרת לשלושה שירים מתוך "שירים ראשונים" של נתן זך, ספר השירה הראשון שרכשה. שלושת השירים של זך עוסקים בפרידה, ומהווים מסגרת עדינה לשברון לב פרטי. מלוּוה במוזיקה מקורית חיה מאת יפעת נץ הבסיסטית והחברה-לשעבר בהרכב "המכשפות", שימקו כורכת ביצירה חדשה את הטקסטים של זך עם קטעים אישיים שמבטאים את תמונת הנפש ואת התהומות הקיומיים שחוותה בעקבות פרידה מאהוב לאחר 11 שנות זוגיות.

 
כתיבה בימוי ומשחק: דליה שימקו // הלחנת מוסיקה, גיטרה בס, עיבודים והפקה מוסיקלית: יפעת נץ // תכנותים,spd , גיטרה, חשמלית ועיבודים: שלי טל // כלי הקשה: דנה ברלב // מעצבת תלבושות: לירון פניאל

תודה לעומר שמר