ארכנה

מסע שבו נברא העולם הבדיוני של בני כלאיים בדמות אדם וחצי עכביש שמשתלטים על אולם תיאטרון נטוש ומקיימים שם חיים.
הביטוי לשנים האחרונות שעברנו ולהווה הפך להיות מאתגר במיוחד. קשה להביא את הניכור הפתאומי לסביבה, לעולם, למציאות, לתרבות.
חוויית הפוסט קורונה עברה באופן ברור דרך תהליך היצירה והיוותה אף תהליך ריפוי אישי וקבוצתי. באופן לא מודע יצרו הזיכרון, הלב והתת מודע מעין ״ציור״ של זרם תודעה. מסקיצה לסקיצה רכשנו מיומנות ייחודית של טוויית חוטים ששייכת ליצורים קדומים שגילינו בתוכנו.
תוך כדי שיפור טכניקת הטוויה חקרנו עשרות אפשרויות בשפה התנועתית שפיתחנו ביחד כקבוצה. כל אחד מאיתנו התהדר בשונות הגופנית שלו כאינדוידואליות בקהילה החדשה ואותגרנו במיוחד כאשר נדרשנו לתרגל את יכולת האנסמבל שלנו והסקרנות הבסיסית שלנו מחפצים מוכרים (כיצורים שלא מכירים את חפצי בני האדם) ללא הפסקה על הבמה גם כאשר אנחנו לא בקדמת הבמה.
אנחנו גאים ונרגשים להציג פרי לחקירה עמוקה וקרובה לליבנו שהתרחשה כ-3 חודשים לפני עליית ההצגה ולא נפסקת עד כה.

"הדמויות בהצגה עתירת התנועה הבלתי רגילה ומופלאה מתנועעות בשפת גוף רוויה ביכולות אקרובטיות וגמישות של מתחרים באולימפיאדה. בצד היכולת הגופנית המדהימה הם גם יוצרים פעילות יחודית שונה של כל אחד מהם בכל חלקי הבמה הגדולה, כך שעין הצופה לא משתעממת לשניה, ולאן שיביט יחזה בהתפתחות בתנועה הכה מרשימה. התפתחות הממחישה בהמשך את המלחמה בין שתי הקבוצות - אלה שמצד ארכנה ואלו המייצגות את האלים והשלטון. בד-בבד, התנועות המסמלות מיניות ויחסי מין שהאלים כה התברכו בנאפופיהם - כל אלו מסמלות את הביקורת על האלים מצד המשורר המשמש פה לארכנה" עליס בליטנטל, News1

מאת ובבימוי: גליה פרדקין // עיצוב תפאורה: גילי רפופורט // עיצוב תלבושות: שיר גדול // עיצוב תאורה: מתן פרמינגר // מוסיקה: אלדד לידור // צילום: עוזי פורת // ניהול הצגה: רוני ברנט // שחקנים: גילי גנני, אופיר מרדכייב, גל יעקובוביץ', נדב בלומנברג, דריה פורר, חגי כהן, מאיה דגן, איתי פורת, מור קמחי, גיא אלפרוביץ'