הזר- מאת אלבר קאמי

הבימאי איגור ברזין וקבוצת התיאטרון "מלינקי"  ("הקונטרבס" זוכת פרס תיאטרונטו 2001,"הזקנה ועושה הנסים") מגישים עיבוד בימתי לקלאסיקה הספרותית אשר הייתה דגל ביד האקזיסטנציאליסטים בצרפת ובעולם כולו.

סיפור פשוט ועצוב על חייו ומותו של אדם.

אתה נולד אף אחד – אחר כך הכל תלוי בך,
ואסור לוותר ואסור לא לנסות לחיות.

במחצית המאה העשרים לבלבה האמנות האירופאית. כל ספר חדש היה אירוע, כל הצגה – מזון למהללים ולמקללים. הנערות אהבו אז נערים חכמים. אכזריות וטיפשות המלחמה היו עדיין תלויות באוויר כאבק שריפה. "הזר" העלה שאלות נוקבות בנוגע למוסר, לאמונה ולשליטת האדם בגורלו.

סיפור המחזה מתחיל במות אמו של מרסו ומסתיים במותו שלו. בתווך משתתף מרסו בהלוויה של אמו, מבלה עם בחורה צעירה ועוזר לשכנו הסרסור להתנקם בנערה ערבייה, מעשה המקומם עליהם את אחיה של הנערה. מאוחר יותר מוביל העימות לכך שמרסו הורג את האח ומובל למשפט. במשפט ההזוי והאבסורדי מועלית הטענה העיקרית כנגדו – אדישותו לחיים. הוא נידון לגזר דין מוות.

בין מוות למוות עובר הגיבור תהליך של לידה מחדש: מאדם שנפשו ריקה, המתנצל על קיומו, אדיש ומנוכר הוא הופך לאדם המוכן להשתתף ב"משחק" המכונה החיים בעולם הזה.

מרסו הוא אדם שלכאורה אינו בוחר דבר, אך זוהי בחירתו המשמעותית ביותר – ההתחמקות מבחירה.

ההתחמקות מבחירה מובילה לבחירות שיעשו אחרים ואל הסוף הטראגי. מרסו לא נותן דבר, הוא סופג את העולם על כל פרטיו. ה"תרדמת הקיומית" בה הוא שרוי נקטעת רק במפגש עם המוות. האסקפיזים הקיומי מוביל אל המוות .

בסגנון מוקפד השאוב מהאקספרסיוניזם האירופאי נקשרת הויזואליות של ההצגה במהותו של הגיבור: הצבעים השליטים הם שחור ולבן, שולחן שחור וכסאות לבנים, כזה הוא גם הגיבור – אדם הרואה את העולם כחסר צבע. בהצגה אין מוסיקה מוקלטת ולא מוסיקה חיה. הכלי היחיד המפיק צליל הוא תוף המדמה ים, וצלילי רקיעות רגליהם של השחקנים. הדממה המייאשת עולה מרצפת הבמה ומתמרת אל תקרת עולמו של הגיבור, כשהיא אופפת את כל שאר הדמויות.

קבוצת מלינקי מציעה לקהל הישראלי הזדמנות נוספת לחוות תיאטרון אחר המעמיד את המשחק והקונפליקט הדרמטי במרכז העניינים.

בימוי: איגור ברזין; עיבוד: בוריס ינטין ואיגור ברזין; תרגום: רועי חן; תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב בובות: ולריה גלוזמן; תאורה: מיכאל צ'רנייבסקי ואינה מלקין-סלומון; תנועה: ילנה יארחו, משתתפים: רינת היטלמן, דימיטרי רוס, מיכאל טפליצקי, דודו ניב