רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות
וכשהבהמה חזרה / מתפנטז
וכשהבהמה חזרה
״היה לי זנב,הפשטתי את עורי ורכנתי כבהמה על האדמה.
שיני היו כסכין חדה להוטות לצוד כבש במרעה.
הסוואתי עצמי בעשב והשקתי אותו.קיוויתי שהעשב יצמח לי בתוך הגוף.
חיכיתי לפגוש את הפחד ולהקשיב למוזיקה המתנגנת מתוכו.
התענגתי על הכאב".
זהו סולו מחוספס המעלה דיאלוג בין השוחט לקורבן שלו.
היצירה עלתה לראשונה בפסטיבל גוונים במחול 2011 בניהול אומנותי של עידית הרמן, ולאחר מכן בפסטיבל ״puf international theater" בקרואטיה.
כוריאוגרפיה: מירב כהן
רקדן: עידו תדמור
מוזיקה מקורית: אילן שלום
עיצוב תלבושות: מיכל קפלוטו
עיצוב חלל/תפאורה: מירב כהן / מיכל קפלוטו
עיצוב תאורה: שחר ורכזון
הפקה: החממה למחול של המרכז לתיאטרון של עכו
״תדמור מקדיש את עצמו לתפקיד הוא מאסיבי איטי ומיוסר כחיה״. גבי אלדור, הבמה.
״זהו אחד הסולואים המרגשים שראיתי״ רות אשל, הארץ.
סולו להגשמה, לרצון, עם אופציה לדואט
מפגש בו מוצגת, במלל ותנועה, פריזמה אישית וחלקית מאד של עולם המחול הישראלי. דרך חוויות ומשאלות מעלה היצירה שאלות על בחירה והתאמה, על רצוי ומצוי ותהיות על מוסכמות מגדריות.
עלה לראשונה בפסטיבל אינטימדאנס 2010 בניהולם האמנותי של נאוה צוקרמן ואריאל אפרים אשבל.
יוצר ומבצע - רן בן דרור
עיצוב תלבושות: טל מר
מוזיקה: ליסה ג'רמנו, שיר מתוך המחזמר "הדוויג והשארית העצבנית" וקטע מפס הקול של העבודה "עיר עירומה" מאת רמי באר.