Ravemachine

 

 

 

מקצבי טכנו, אקסטאזה טהורה, כיסא גלגלים חשמלי שעובר מוטציה והופך למכונת רייב, אלה רק חלק מהדברים שמתרחשים כשדוריס אוליך דוגמת ומגבירה את הצלילים שיצר כיסא הגלגלים של שותפה ליצירה והופכת אותם למקצבי טכנו מרעישים. התוצאה היא סופת אנרגיה, התופסת את הרקדן/כוריאוגרף מיכאל טורינסקי ואותה, והופכת את כיסא הגלגלים לRave Machine.

 

בדרך כלל אנחנו לא מזהים בעלי מוגבלויות פיזיות עם שחרור פראי של אנרגיה. אנחנו חושבים על קריסה ולא פיצוץ, על קיפאון ולא התקדמות. את הקשרים האלה ודומיהם חוקרים דוריס אוליך ומיכאל טורינסקי בעבודתם.

 

דוריס אוליך מחפשת תנועות שבהן האנרגיה הופכת חשובה יותר מהצורה. כשהוא מעביר ומשנה אנרגיה שנוצרת ע"י בני אדם וע"י מכונות, פרויקט ה - Rave Machine מתמקד בדיאלוג ובמערכת היחסים בין האדם והמכונה, האקסטזה והצורה, החוסן והשבריריות.

 

"אנחנו מעצבים את הדינמיקה של האנרגיה", מיכאל טורינסקי

"אנחנו מחפשים תנועות כשהן מטעינות את הגוף כמו סוללה. תיאטרון עוסק בשיתוף, שינוי צורה והחלפת אנרגיות בין כל הגורמים – האמנים, הקהל, המכונות והצלילים", דוריס אוליך

 

 

"כשכסא הגלגלים הוא הכוכב במופע" - כתבה בynet על המופע

 

 

כוריאוגרפיה: דוריס אוליך // פרפורמנס: מיכאל טורינסקי ודוריס אוליך // תאורה: ג'ראלד פאפנברגר // יעוץ סאונד: בוריס קופייניג // הפקה: טריסה ראוטר וקריסטין סבשניג

           

שותפים להפקה -  brut, WUK אמנויות המיצג ו-Theaterverein (ממומן ע"י מחלקת התרבות העיר וינה)

 

forum

 

 

דוריס אוליך, נולדה ב-1977 באוסטריה העליונה , תואר ב "פדגוגיה למחול מודרני מקונסרבטוריון וינה, חברת ב"תיאטר-קומבינאט” 2002-2009, עובדת על פרויקטים עצמאיים מאז 2006. 

 קיבלה פרס "כוריאוגרפית עולה מצטיינת" בשנתון בלט-טאנץ 2008;  פרס המחול של משרד החינוך והתרבות עבור המופע "שפיצה" ב-2008;  "רקדנית השנה" בכתב העת "טאנץ" ב-2011 ו-2015;  "אמן מצטיין 2013" בתחום אמנויות המופע, של משרד החינוך והתרבות.

 

הפרויקטים כוללים, בין היתר:  "אינסרט/ הרפתקאה" (הבכורה ב"אימז'-טאנץ" 2006);  "00331452553201 " (הבכורה ב"רובע המחול" בוינה, , 2007,  ובאימז'-טאנץ 2008); "על השולחן!" (אימפרוביזציה ב"רובע המחול", וינה, 2008);  "די והותר"  (בכורה ב"לה סובזיסטאנס, ליון, 2009);  "גלאנץ" (בכורה, וינה, 2009);  "לוגיה" (בכורה בבורגתיאטר, וינה, 2009); "יוהאנן" (בכורה ב"שילרטאג" הבינלאומי ה-15, בתיאטרון הלאומי במנהיים, 2009);  "ליפסי סוואן" (מערכון, הצגה, לייפציג, 2010);  "לפני עליית הברבור" (מערכון, "ליל המחול" של וינה, 2010);  "עליית הברבור" (בכורה, וינה, 2010);  אוליך (בכורה בשבועות הפסטיבל הוינאיים, 2011); "הצגה מוקדמת" (מערכון, שטאדט-קינו, וינה, 2011);  "סירוד" (פרויקט עם סטודנטים, WUK 2012), מופע "הכול של אוליך" (וינה, 2012);  "חזור" (בכורה בסתיו 2012);  "יותר מעירום" (בכורה באימפולס-טאנץ, 2013);  "רקדן אוניברסלי" (בכורה וינה, 2014;  "רקדן אוניברסלי: גרסת המועדון" (פסטיבל דונאו "גלים עולים", גרלה פורלה 2015);  "בום בודיז"  (בכורה ב"רובע המחול", וינה, 2016);  "יותר מעירום": גרסה לבמה קטנה, עם 12 רקדנים (בכורה בפסטיבל ישראל 2016);  "מכונת הרייב" (בכורה, וינה ו-WUK אמנויות המופע, 2016);  "האביטאט" (בכורה בפסטיבל דונאו, 2017); פתיחת "אימפולס-טאנץ 2015 עם "הכה בבום";  אוצרות משותפת באי "אולרדי (מוכן)" ב"רובע המחול", וינה, 2008.

 

תפקידי ייעוץ, הדרכה ו"אמן הבית" כוללים (בין היתר): פורום התרבות האוסטרי, NYC;  לה סובזיסטאנס, ליון;  אימפולס-טאנץ, וינה;  ברוט, וינה;  רובע המחול, וינה, k3;  משתתפת בטאנץ-פלאן, המבורג, במופע "מעון גאנימד" במוזיאון תולדות האמנות, וינה, 2010;   אמן הבית ב"פסטשפילהאוס", פולטן, 2011-2012;  משתתפת ב"תעבד אותו!" – חילופי אמנים בין אמנים אירופיים ואסיאתיים בקואלה לומפור, מלזיה, 2012;  מנטורית בפרויקט "מנטורים לאמנים" של משרד החינוך והתרבות, 2012-2013, 2015 ו-2017;  חברת סגל באקדמיית המחקר למחול וכוריאוגרפיה, ZHdK, ציריך, 2014;  מנטור למחול באימפולס-טאנץ, 2017.

 

מקומות הוראה כוללים (בין היתר):  טאנצוורקשטאדט, וינה;  אימפולס-טאנץ, וינה;  האקדמייה לאמנויות, וינה;  הקונסרבטוריון של וינה, k3;  טאנצפלאן, המבורג, פסטיבל הרצראזן;  שאושפילהאוס, המבורג;  בית המחול, ציריך;  פסטשפילהאוס, פולטן;  אקדמיית התיאטרון, הלסינקי;  שילרטאג הבינלאומי ה-16;  תיאטרון הלאומי, מנהיים;  בית הספר לאמנויות, האלה (סאלה);  פסטיבל הפרינג', בייג'ינג, סין;  חקר התנועה, NYC;  לאב-אין, טורונטו;  סטודיו 303, מונטריאול;  אוניברסיטת אויטו, יפן;  HZT, ברלין;  דוריס אוליך מלמדת בסמינר מקס ריינהארדט מאז אוגוסט ;015.  הרצאה באוניברסיטת האמנות מוסאשינו, טוקיו, 2016.

עבור לתוכן העמוד