רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות
Nothing But Mammals
ערב של שתי יצירות. שני דואטים העוסקים באינטימיות ובאפשרויות האלימות הגלומות בה, בפוליטיקה של הזוגיות ושל הישרדות, במשחקים של תשוקה ושעשועי מלחמה.
Like a sex machine
מציגים את גופם כתערוכת כלי נשק ייחודית וחדשנית. גופות לומדים לעבוד יחד ולהתחבר למכונת ירייה אחת. גוף כאדמה כבושה, שטח אש, הוא כלי מלחמה, כלי אהבה, ככה סקס צריך להיות - לייק א סקס משין.
*היצירה עלתה לראשונה כחלק מפסטיבל אינטימדאנס 2018.
מאת: אור מרין // משתתפים-יוצרים: אלי כהן, אורי דיקר // דרמטורגיה: אורן נחום // ניהול חזרה: מיכל בן-בסט // תלבושות: אור מרין // עיצוב תאורה: יואב בראל
"הדינאמיקה הגופנית בין גבר לאישה ניצבת במרכז של 'מין מלחמה' מאת אור מרין, שמציגה את האקט המיני כמצב של מעין 'שבר מרצון' אשר נוצר מתוך ההתמסרות הטוטאלית לפעולה החוזרת של סדיקת הגוף. האינטראקציה בין הרקדנים מתחילה בתנועות מדודות ומסונכרנות שמתפתחות בהדרגה לכדי רצף אינטנסיבי של הלקאות הדדיות, הן של איבר מסוים והן של הגוף כולו. בהמשך הופך הגוף של כל אחד מהם לנשק של מלחמה בידיו של האחר: ברך, כתף, ישבן ואפילו שדיים מתפקדים ככלי ירייה, ורגע החיבור של השפתיים לנשיקה מניב צליל של הפצצות שחוזר שוב ושוב, וממסגר את חדר המיטות כשדה קרב. השירים שמלווים את ההתרחשות, שמייצגים ברובם רעיון מופשט ובעיקר שלם של אהבה, יוצרים איזה פער אירוני מהגופים המתפרקים, ובו זמנית מחדדים את נזילות הגבול בין אלימות ומין, כאב ועונג, רחשי הלב ותשוקות הגוף" עידית סוסליק
love-ism: the problem of our being together
העבודה love-ism היא פרי מחקר ארוך טווח בקרב קהילות שונות בהשראת הספר ״אמנות האהבה״ של אריך פרום. במחקר זה מבקש שני להסתכל מקרוב על המנגנונים המפעילים את הפוליטיקה של האינטימיות ועל התפישה והנזילות של המוסכם, הנשגב והמגונה בין שני אנשים. פרום פורט בספרו את האהבה לחמישה סוגים ומסמן בהם הבדלים מהותיים.
הדואט - בעיית היותנו יחד הוא השני ברצף העבודות של לאבאיזם ועוסק באהבה הארוטית. במהלכו גבר ואישה משחקים בהגשמת צורות של תשוקה, הדדיות וחמלה בניסיון פתטי ואבוד מראש לחשוף עוד אמת אחת לפחות על האהבה.
*המופע כולל עירום מלא.
* עלה לראשונה בתאטרון רוטרדם, הולנד.
כוריאוגרפיה: מור שני // ליווי אמנותי והפקה: עינב אשל- שני // מוסיקה: יאפ ואן-קלן // עיצוב תאורה: אמיר קסטרו // רקדנים: גל גורפונג, אלמוג קדרון
"Intense and passionate… the atmosphere of discovery and tenderness devolves into an untamed surrender… The dance and the film in love-ism are intimate without becoming voyeuristic: Shani gives a pure and honest perspective on love"
(Van der Linden, DansMagazine NL, 2013)
"4 stars out of 5. A wealth of intimacy"
(Annette Embrechts, De Volkskrant, NL 2013)
"Love-ism is disarming. It is the uncertainty that keeps Love-ism fascinating and moving" (Franciene van der wiel, NRC, NL 2013)