אני זקנה מדי בשביל ה*** הזה

"ממרומי גיל 70, לו הייתי יכולה לתת לעצמי הצעירה יותר עצה אחת, היה זה להשתמש בצירוף "fuck off" בתדירות גבוהה בהרבה. הדבר המוזר הוא שככל שהזמן עובר את מרגישה יותר נוח עם עצמך, גם אם הזמן לא נותן לך הרבה סיבות לזה". (הלן מירן)

"אני זקנה מדי בשביל ה* הזה", משפט השגור בסלנג העולמי ומזמין אותנו להציץ פנימה והחוצה ולעסוק במודעות החדשה שנוצרת בכל שלב בחיינו. 8 נשים נפגשות על במה אחת למפגש בין-דורי, משותף, וחגיגי. תוך חקירת המרחב הבימתי והאישי של כל אחת מהן, נוצרות אינטראקציות ורעיונות שבאים לידי ביטוי בתנועה, בטקסט ובשיח מחולי.

כוריאוגרפיה: רייצ'ל ארדוס // רקדניות יוצרות: אוליביה קורט מסה, אורטל אצבחה, אלכס שמורק, גליה ליוור, מיכל הירש, מיקי מרין, נועה שווה, עלייה ג׳נטלי דרמטורגיה: אורי לנקינסקי // ליווי אמנותי: ארז מעיין שלו וענת כץ // הפקה: טלי קוניגסברג // עיצוב תלבושות: ורוניקה שור// עיצוב תאורה: רותם אלרואי// מוסיקה מקורית ועריכה מוסיקלית: אלון פרץ // צילום: אפרת מזור //  עיצוב תפאורה: טליה בק// ניהול חזרות: מלאני ברסון // עיצוב גרפי: דורית טלפז

תודות: שלי השחר, שרה גרנגה, נעמי כץ, נועה שפירא אורבך, אלה פולק, נועם כרמלי, זהבה כרמלי ושאר הנשים היפות שפגשתי ועבדתי איתן לאורך הדרך והשפיעו על תהליך העבודה.

תודה לקטרינה וסיליאדיס, מיכל בן בסט, איילה פרנקל, תומר גיאת, אבידן בן גיאת, יואב גרינברג, ג'ורג' ווויויאן ארדוס.

המופע עולה בתמיכת: הקבוצה, תיאטרון תמונע, עיריית ת"א-יפו, קרן רבינוביץ', פוטסדאם גרמניה, סוזן דלל, פסטיבל נפגשות: איילה פרנקל, עמותת הכוריאוגרפים ומפעל הפיס.

    .