פדרה מאוהבת

לראשונה בארץ על במה מקצועית עולה מחזה של שרה קיין, "הילדה הרעה" של התיאטרון הבריטי. עיבוד מודרני לסיפור המיתולוגי של פדרה והיפוליטוס. טרגדיה על זמנית על החיפוש אחר האהבה האולטימטיבית והאמת הטהורה המתכלות באש החיים.


מחזה: שרה קיין, בימוי ודרמטורגיה: לילך דקל-אבנרי, משתתפים: ישי גולן, מאיה מרון, יעל צפריר/מיכל ויינברג, נעם רותם, לני שחף/מיה גרינברג, תרגום: יותם בנשלום, מוסיקה: נעם רותם, כתיבת יצירה קולית: ריף כהן, עיצוב סאונד: דני מאיר, חלל, תאורה ווידיאו: איריס מועלם, ביצוע וידאו: אסף סטי ואפרת רובין, תלבושות: אלקסה רזניק, ע. במאי: קרן יובל, מיכל פלס, מנהל הצגה: עופר לכיש

אודות שרה קיין:
שרה קיין, פרצה לתודעת הקהל עם ההצגה "ארורים", מחזה שכתבה וביימה כעבודת גמר במסגרת לימודי התאטרון בלונדון ב1995. ה Royal Court מיד אימץ את ההפקה ובעקבותיה התעוררה סערה ציבורית. למבקרים לקח זמן לעכל את החומר הנסיוני, הקשה והמבריק. התמיכה הממסדית המשיכה ללוות את קיין וההכרה לא איחרה לבוא. בתום חמש שנות יצירה, רגע לפני שמלאו לה 30, שנים במהלכן כתבה חמישה מחזות ותסריט לטלוויזיה, ביימה הפקות שלה ושל אחרים, ועברה אשפוזים חוזרים בבתי חולים פסיכיאטריים, שמה קיין קץ לחייה.

קיין היתה נפש מיוסרת שכתבה בפשטות ובנוקשות אודות העולם שראתה סביבה, עולם בו אלימות ואהבה שזורים זה בזה. היא עשתה מה שאיש בדורה לא הצליח לעשות: היא אמרה את שאין לאמרו.
המחזות שלה מעוררים שאלות על הקשר בין גבריות לאלימות, על הדרך בה האלימות בבית יוצאת אל הרחוב, על משבר הגבריות, משבר האהבה ועל אבדן התקווה. הדמויות שלה ממשיכות לגרד שאריות חיים בין ההריסות, שהרי לא ניתן לדעת אמון ללא ספק או אהבה ללא שנאה.


דבר הבמאית:
החיבור שלי עם שרה קיין החל לפני כשמונה שנים, עם קריאת המחזה "מטוהרים". היה זה מפגש מטלטל עם אומנות הכאב. הרגישות והכנות המוגשות בצורה כה דחוסה, מתומצתת ופיוטית כמו שירה מודרנית טובה, כבשו אותי מיד. הסגנון האסתטי שהטקסטים שלה דורשים, הדמויות האנושיות - פגיעות ופוגעות, דמויות מדממות שנושלו מגן-העדן, והשפה הכל כך ייחודית לה, כל אלו מהווים אתגר אנושי ובימויי. כמו קיין, אני רואה בתאטרון פורום לדיון בנושאים כמו אלימות בחברה, בדידות, היחיד מול המערכת ועוד. אצטט את קיין: "אם התאטרון יכול לשנות לאינדיווידואל את החיים, הוא בוודאי יכול לשנות את החברה אליה אנו משתייכים... התאטרון הוא חלק מהחיים. השתקפות של הדרך בה אנשים רואים את העולם"

בעיבוד לבמה בחרתי להיות נאמנה למהות הקיינית ולחזק את האלמנט היווני של המקהלה, תוך בחינת גבולות חדשים של דיאלוג בין הבמה לקהל. להפקה מיוחדת זו, התקבצו4 שחקנים ומוזיקאי: לני שחף - שחקנית הבימה לשעבר שממשיכה איתי מההצגה דג-בבטן, והיתה מועמדת השנה לפרס הפרינג', מאיה מרון – המככבת בקולנוע ובדרמות איכות בטלוויזיה, שזו לה הפקה ראשונה בתאטרון, ישי גולן - שחקן ותיק בתאטרון הרפרטוארי ושחקן קולנוע וטלוויזיה החוזר לפרינג', יעל צפריר בוגרת "צעירי הבימה" שגם היא ממשיכה איתי מדג-בבטן. אל קבוצת שחקנים זו מצטרף המוסיקאים נועם רותם – לשעבר סולן "קרח 9" בתפקיד המקהלה, נכנס ויוצא מדמויות. המעצבת איריס מועלם, איתה אני עובדת בפעם השלישית, אמונה על האסתטיקה של הבמה. אסטטיקה המציעה סוג של נחמה.

תודה על העברת הרשות להצגה לאבנר יהודאי

שיחה עם לני שחף-בנאי באתר הבמה

קורות חיים של היוצרים:

הבימאית והדרמטורגית לילך דקל-אבנרי:
סיימה בהצטיינות לימודי מאסטר בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. "פדרה מאוהבת" הנה ההפקה השניה במסגרת הפקות האנסמבל של תמונע, לאחר שב2005 עיבדה וביימה את ההצגה "דג בבטן" (על פי שלושה סיפורים מספרה של אפרת דנון). שתי משתתפות בהצגה היו מועמדות לפרס הפרינג'. ב- 2004 עיבדה וביימה את "עובדיה בעל מום", במסגרת הזירה הבין-תחומית בירושלים שרץ זו השנה השלישית. ב-2002 יזמה וניהלה אמנותית את "small במה" באוניברטיסת ת"א אשר מאז הפך למסורת. כתבה וביימה את "טריסטן ואיזולדה בוורשה". תרגמה את המחזות Cleansed ו- Blasted של שרה קיין, "אחרי הסוף" של דניס קליי שהועלו במסגרת "קריאה בשישי" בקאמרי, ואת “God is a D.J" עבור מכון גתה.

בתפקידים הראשיים:
לני שחף - פדרה:
בוגרת החוג לתיאטרון אונ' ת"א. הבימה: "מונולוגים מהוואגינה", "מדיאה", "קן הקוקיה", "יונה יונה", "פרויקט שטרנהיים". באר שבע: "המתחזה", "היהודי זיס", "חלום ליל קיץ", "הטיפול", תמונע: "החיים בורוד", "דג בבטן" ועוד.

מיה גרינברג - פדרה:
בוגרת החוג לתיאטרון אונ' ת"א. שחקה בתיאטרון: אנסמבל עיתים- קאמרי: "מיתוס", פסטיבל SMALLבמה: "שעת רווחה", "טריסטן ואיזולדה בוורשה", "מוכים", טלויזיה וקולנוע: "פינוי", "חפצי באוויר", "המקום"

ישי גולן - היפוליטוס:

בוגר (LAMDA (London Acadmy of Music & Dramatic Arts שיחק בתאטרון: הבימה- "קן הקוקיה" "הנאהבים והנעימים" "הנסיגה ממוסקווה" בית לסין: "גג שקוף" "ביאנקה" הזירה הבין תחומית: "מסיע האבנים". הקבוצה בצוותא: "ג'ונגול" "פחד קהל" ועוד. טלויזיה וקולנוע:"דרך הנשר" "חסד מופלא" "mindbender" "The last patrol" "טירונות" "אהבה מעבר לפינה" ועוד.

מאיה מרון - סטרופי:
שיחקה בסרטים: "קלרה הקדושה". "כנפיים שבורות", "לא בת 17", "מדורת השבט". טלויזיה: "בטיפול", "הבורר". זו עבודתה הראשונה בתיאטרון.

המקהלה:
נעם רותם:
בשנות התשעים התפרסם כסולן להקת "קרח תשע". הוציא בשנת 2004 את אלבום הסולו המוערך "חום אנושי", ובימים אלו יוצא לאור אלבומו החדש " עזרה בדרך".

יעל צפריר:

בוגרת ניסן נתיב. שיחקה בהבימה בהצגות "חתונה מושלמת", "מונולוגים מהוואגינה","צורה לאהבה","זוגיות","עקב אכילס","במלחמה כמו במלחמה", תיאטרו