אלוורה

הבר של תמונע הופך ל"אלוורה", מועדון המנוהל על ידי נשים. מה שמתחיל כדרמה ריאלסטית, מערבב סטפס, סטנד אפ, שירים וריקודים, כדי לחשוף את עולמן של חמש נשים עם שריטה.

מאת: עידו בורנשטיין ושלמה פלסנר ("רעב" - זוכת פרס התיאטרון 2004, "כינים")

ורה, שמנהלת את הבר "אלוורה" ביד רמה, לא התכוננה לערב כזה. מלצרית אחת מביאה את הצרות עם הבעל לעבודה, השניה עושה לה הצגות ומחליטה לשבור את הכלים, הזמרת של הבר מתחילה עם בחור שבא להופעה, ולקוחה מעורערת מחליטה לשים הלילה קץ לחייה המשמימים. מה שמתחיל כערב סולידי של שירים ושתייה, הופך לדרמה על חמש נשים עם שריטה.

"אלוורה" מערבב ז'אנרים. יש כאן סיפור פשוט עם סצינות ריאליסטיות מאופקות, לצד שירי קברט, נאמבר אירוויזיוני, סטפס, סטנד-אפ, היפ הופ מזרחי ומונולוגים קורעי לב. המגוון הסגנוני הזה מאפשר לחמשת הנשים, גיבורות ההצגה, לעוף גבוה תוך כדי שהן מספרות את סיפורן.

ב"אלוורה" הקהל הוא חלק מהסיפור. הדרמה מתרחשת סביבו ובתוכו. מצד אחד הוא צופה בספקטקל צבעוני,מצד שני אי אפשר לברוח מהאינטימיות, מהסיפור האישי.

"אלוורה" נוצר בעקבות עבודת סדנה, תרגילים פיזיים ואימפרוביזציות. קטעי מונולוגים ושירים שנוצרו במהלך הסשנים האלה, היו הלבנים מהם נבנה המחזה. הבחירה לשים פוקוס על חמש נשים בשלות ומודעות, הולידה טקסט חשוף, אישי ואמיץ. כל אחת בדרכה, בפיוט קללות ושפה פשוטה, משתפת בעבר אפל, בחוסר אונים מול האנשים שצילקו אותה, בבושה, בתשוקה, בחרמנות, בכמיהה לאינטימיות, בהומור עצמי ובכוחה של השלמה. יחד נבנה כאן פורטרט מלא עוצמה על נשים היום.

"מפגש מרתק עם חמש נשים גדולות" (אליקים ירון, מעריב)
"אלוורה מציבה בפני הקהל רף גבוה של תיאטרון" (צבי גורן, ynet)
"תמונות ודימויים מההצגה צרבו את תודעתי" (איתן בר יוסף, העיר)

רעיון ובימוי: שלמה פלסנר, מחזה: עידו בורנשטיין ושלמה פלסנר
שחקניות יוצרות: אסתי זקהיים, אודליה סגל-מיכאל, הילה סורג'ון-פישר, מיקי פלג, עדנה קדר
מוזיקה: גלית פלורנץ, תפאורה ותלבושות: יוחאי מטוס, תאורה: קרן גרנק
ניהול הצגה: קרין שטנג