בית   - פסטיבל אינטימדאנס ה-6.

24-27/08/2005

הפסטיבל בשנתו החמישית יעסוק בנושא הבית. העבודות שיועלו בפסטיבל ינסו, כל אחת בדרכה, לפתוח דלת להיזכר ואולי לספר מהו בית.

הכוריאוגרפים נתבקשו לחזור למובן מאליו ולשים סימן שאלה על המושג בית ומה הוא עבור כל אחד ואחד מהם. תחושה של תלישות לצד תחושה של בטחון. בית שהוא אישי, חברתי, ציבורי, נוסטלגי.

לצורך ההתמודדות עם הנושא עברו כל המשתתפים סדנא עם המנהל האמנותי של הפסטיבל – שלמה פלסנר. במהלך הסדנא התמודדו היוצרים עם היבטים שונים של מושג הבית והמניע שהוא מהווה עבורם בתהליך היצירה. כחלק מהסדנא התמודדו היוצרים עם טקסטים אישיים שעלו בהם. חלק מהקטעים שנכתבו מופיעים בתוכניית הפסטיבל שעוצבה כאלבום תמונות ביתי.

בפסטיבל השנה 11 עבודות בבכורה  ובנוסף אירועים נוספים כגון מיצגים, תערוכה,המופע "פלייבק" של אוהד נהרין ומופעי מוסיקה נוספים.

התערוכה והמיצגים, אשר יהוו נדבך נוסף לפסטיבל, ויקבלו את פניהם של באי הפסטיבל בהיכנסם למתחם תיאטרון תמונע עוסקים גם הם במושג "בית".

תיאטרון תמונע ממשיך להוות במה ליוצרים עצמאיים בתחומי אמנויות מגוונים ומתרכז בבניית מסגרות שיאפשרו ליוצרים להופיע לאורך השנה לצד אירועים פסטיבליים חד פעמיים.

למה בית?

כי כולנו סוג של צב שלוקח את הבית על הגב לכל מקום. כי פתאום גבולות משתנים.

כי שם ההתחלה והסוף.

בסדנת עבודה בה השתתפו היוצרים, עלו התייחסויות שונות ומגוונות לנושא. היה מי שהבין את המען הנוכחי, היו שחזרו למחוז ילדותם, חלקם הלכו אל הפנטזיה. בית הוא זיכרון, ריח של אוכל. שיר ברדיו. משפחה. שייכות. לפעמים השייכות היא לחוסר השייכות. הגוף שלי. בית הוא קיר להתנגח בו. פרוצדורות. געגוע למה שאף פעם לא היה.

בתכנייה רצינו להביא עוד נקודת מבט אישית על הנושא. כל יוצר הצטלם במקום שמאפשר לו להרגיש שייך, בנוסף הגדיר נמען, לפעמים מופשט – וכתב מכתב הביתה.

שלמה פלסנר, מנהל אמנותי

תכנית א'

רץ לאחור // נדר רוסנו