אינטימדאנס 2009

מכוער

אינטימדאנס 2009 /07 / 2-5

אם לרקוד זה "יפה", האם לא לרקוד זה "לא יפה"?

פסטיבל אינטימדאנס הוא מסגרת לעבודות מחול קצרות אשר מתקיים בתיאטרון תמונע משנת 2000. פעם בשנה מעלה התיאטרון סוף שבוע ארוך של עבודות מחול בבכורה מאת יוצרים עצמאיים. בבסיס  הפסטיבל עומדים החופש היצירתי, האמירה האישית והרחבת גבולות השיח האמנותי במחול הישראלי. בכל שנה נבחר גם הפעם נושא לפסטיבל, שמולו (בעזרתו או נגדו) מוזמנים האמנים לנסח את עבודותיהם: המלה "מכוער".  

אין מכוערות מהקלישאות אודות המכוער: "בלי מכוער אין יפה”, "המכוער הוא בעיני המתבונן”, "בכל כיעור יש יופי”; הן מכוערות כי הן מנסות לתת משמעות למה שבעצם הגדרתו לא רוצה לפתוח את עצמו לפענוח ושיפוט פשטניים.
"המכוער" הוא למעשה חור שחור אונטולוגי; אם הוא ההיפך המוחלט של היפה, הרי שהוא מציית לאותם חוקים; בכדי להיות אחר באמת ולעמוד בפני עצמו, הוא חייב להצביע על עולם שונה לגמרי, או לפחות לנסות לדבר על אפשרות כזו.

במובן הזה, לולא בגדנו במחול, לא היינו יכולים להביט בו אחרת; היינו חייבים לבגוד בו מרוב אהבה אליו. ניסינו לשאול את האמנים המשתתפים, את עצמנו ואת הקהל שלנו מהו הדבר החמקמק הזה, הרגע המכוער? הפנייה למכוער - לבזוי, למודחק, למרושע ולמלוכלך – העלתה על דעתנו שאלות גבי הייצוג. כל מה שמוצג הרי הוא "ייצוג", כלומר נמצא בתוך השפה ומציית לחוקים מסויימים. שלמות מעכת הסימנים של השפה מצביעה מעצמה על סוג של יופי; ברגע שאמרנו על משהו שהוא "מכוער", נמצאנו פועלים בתוך המערכת.

רצינו לומר דבר-מה בשפת הבמה, בשפת המחול: מחוות, תנועה ואי-תנועה, הגוף האנושי הנמצא בחלל מסוים, נתון להסתכלות ומגיב בהפעלת שלל מניפולציות. אנחנו פונים לאנשים שמוכנים להסתכן ולשמוע את מה שבדרך-כלל אנחנו נמנעים מלומר.

נאוה צוקרמן ואריאל אפרים אשבל

Venus de Meatloaf | מאת אריאל כהן | ביצוע: רעות שץ

אריאל רקד עם אנסמבל בת שבע, Bern Ballet בברן, Scapino Ballet ו- Het National Ballet בהולנד ו-IT Dansa בברצלונה. כמו כן עבד עם ברק מרשל, ירי קיליאן וכוריאוגרפים נוספים, ולמד עיצוב אצל רקפת לוי. העבודה שהוא מציג היא סולו אנרגטי לרקדנית רעות שץ המתמודד עם שאלות מיתוס היופי, פולחן הגוף, משמעת וסטנדרטיזציה.

!