Emerging Markets" " (שווקים מתעוררים)

הגדל

איתי איזנשטיין, אורי גרשוני, דנה לוי,רון עמיר, איל פריד, תומר קאפ

אוצרת: מעין אמיר

 

Emerging Markets" "  (שווקים מתעוררים) הינו מונח שמקורו בשיח הכלכלי ומאמצע שנות ה-80 משמש כפריזמה חדשה דרכה ניתן העולם לחלוקה[1]. המונח שימש כשם תואר חדש עבור מדינות שאינן ארה"ב או מערב אירופה- מדינות שעד אז הוגדרו על ידי הראשונים כמדינות עולם שלישי.

 מדינות ה- Emerging Markets" "[2]  שמאופיינות על ידי תהליכים מאומצים של צמיחה ותיעוש כלכלי הפכו במקביל למושא התעניינות של עולם האמנות: 

סצנות אמנות שלעיתים כמעט ולא זכו כלל לייצוג זכו להיות במוקד תשומת הלב ועוררו  התעניינות חסרת תקדים: אמנות סינית, אמנות אפריקנית,קובנית לצד אחרות "התגלו" כראויות על פי מיטב הטעם והשיח המערבי זאת למרות שלעיתים קרובות היה שונה בהרבה  מהטעם והמגמות השולטות בארצות המוצא[3].

 בעולם הכלכלה ההתעניינות באזורים אלו נתפשת כתופעה חדשה שכל הניסיונות לפענח את הגיון הצמיחה שבסיסה נכשלו ובד בבד על ידי מבקריה נתפשת התופעה כהמשך ישיר של הקולוניאליזם .

 התערוכה מציגה עבודות של אמנים ממדינת ישראל שצולמו במדינות שונות , כולן כמו גם ישראל: מדינות הנחשבות Emerging Markets" "  על ידי שימוש בחלוקה כלכלית- גיאוגרפית שרירותית זו  כעקרון האוצרותי: מסמנת התערוכה חלוקה כלכלית המשפיעה על האופן בו נוצרים דימויים בתרבות אך גם במקביל משתמשת בה על מנת  לתחום עולם "לא-מערבי".

 כך עוסקת התערוכה במתח שבין האתני לאוניברסאלי ובגבולות הפנטזייה המערבית. לרגעים הפנטזייה המערבית מופיעה כצורת מחשבה משוחררת מכבלי הצורניות ולרגעים היא מתבררת כעקרון מארגן וקשוח שנידון לחזרה אל הדימוי המוכר. 

עבור לתוכן העמוד