קרן יעלה גולן

התערוכה מציעה לחשוב על הפוטנציאל של הקול האנושי להפוך לאביזר במה, על האופן בו פולחן עשוי לשרת מלודרמה תיאטרלית, ועל הקרבה שבין זהות לתחפושת.
עבודות הוידאו שמוצגות במבואה של תיאטרון ונצפות בזמן המתנה למחזה אחר, מזמינות את הצופה להרהר על הקשר בין הופעה לבין משמעות ועל המרחב שנוצר בזמן מעבר בין שפות.