קצרים #3

ערב יצירות מחול

אי הנחת של יצורים מכונפים

צילום: אפרת מזור

עברית היא שפה 'סקסמניאקית', כתבה יונה וולך. שפה עם כללים שיטתיים ונוקשים של זכר ונקבה, ואף שם עצם, שם תואר או נטיית פועל אינם יכולים להתחמק מכך. בעבודה זו אנחנו מבקשיםות להמיס את ההבחנה המגדרית, לאתגר ולטשטש את גבולות העצמי ואולי אף ליצור מרחב של חופש להגדרה עצמית, מרחב שבו יכול הגוף לנכוח מבלי להיות כפוף לתבנית כזו או אחרת.

המופע כולל עירום

כוריאוגרפיה וביצוע: עדי שילדן וניר וידן // עיצוב תלבושות: הילה שפירא // מוסיקה: תומר דמסקי // עיצוב תאורה: עומר שיזף // ליווי אמנותי: סהר עזימי

       

היצירה עלתה בבכורה בפסטיבל זירת מחול 2016.

 

 

The Child 2.0

 צילום: דוד בכר

 

היצירה מבקשת לגלות אזורים של פליאה, בטחון ושלווה, במסע אשר מוביל לדיאלוג פנימי בין אדם בוגר לבין הילד שהיה פעם, ועדיין חי בתוכו.

  

היצירה נוצרה בתוכניות שהות אמן ב- fienile fluò שבאיטליה, במרכז הכוריאוגרפיה באי לה גומרה (האיים הקנריים), ובמרכז המחול Cassarodante במונטבידאו, אורוגוואי.

עלתה בגרסתה הקודמת בפסטיבל Solos Al Mediodia באורוגוואי, וכעת מוצגת בגרסא מעודכנת וחדשה.

 

מאת ובביצוע: גיל קרר // ייעוץ אומנותי: ענת צדרבאום // מוסיקה מקורית: ג'ואנה ברמלי // ניהול חזרות: אלון קרניאל ואלכס שמורק

 

 

גואטמלה

צילום: יעל אילן

הבנתי ששום דבר לא מקורי, וששום דבר לא משחרר. אז החלטתי עם הרקדניות שלי רק לחזור, לשחזר ולרפרר למה ולמי שההשפעה שלו בלתי נמנעת, לרפרר לקאנון שאני חלק ממנו בין אם אני רוצה בכך ובין אם לאו. העבודה מוקדשת לכל מה שנמאס לי ממנו ואני לא יכול בלעדיו.

כוריאוגרפיה ועיצוב תלבושות: אוהד מזור // הפקה וניהול הצגה: בן גרין // מוסיקה: ריטה, אגנס // רקדנים: רוני רחמים, בן גרין // קאסט מקורי: חן אגרון, שקד ורנר

 

העבודה עלתה לראשונה כחלק מהערב מלנין - רקדני אנסמבל בת-שבע יוצרים, בהפקת להקת מחול בת שבע, 2019. 

UPROOTED

 

 צילום: Gennady Tashlitsky

 

מנסה להתרומם, לגרד עצמי מהריצפה, להתקדם קדימה.
מפרקת ומרכיבה מחדש מבנים שהפכו ארעים, במטרה להמשיך לנוע ולחפש את המבנה האולטימטיבי אותו אני מגדירה כבית.

היצירה עלתה בבכורה והופקה במסגרת פסטיבל הרמת מסך ובתמיכה של משרד התרבות והספורט.

 

כוריאוגרפיה וביצוע: רביד אברבנל // עריכה מוסיקלית: אלון פרץ //תלבושות, MIZO: מיכל מוטיל, מלי אביב //

תודות: שלומית פונדמינסקי, עינת גנץ, סטודיו פטיט.

 

 

נרקיס

 

 

 צילום: רוסלו שמריה

  

על ישות ויצור, מכתב לַנרקיס:

אין מלבדי בעולם. הכל תחתיי, אני ממלא את האור והיופי, יש לי עולם פנימי גדולאני האהבה והשלמות. רק ההשתקפות שלי , אני משקף את עצמי שמשתקף דרכי שמשקף אותי. אני פרח מוגן.

 

אבל אתה, לא בדיוק נרקיס קלאסי. אתה נקי וטהור מפסיכולוגיה אך גם במקביל סוג של מת. כשאתה מבקר בחיים אתה מקנא בה, בחוסר הטוטליות שלה. אל תציג כלום, תשאיר קצת מקום לסקרנות אני מבטיח שבבואתך לא תביא עלייך מוות אלא הצצה לשכבות הפנימיות ביותר שלך, הצדדים שמגיחים ומתפרצים מפעם לפעם ומייצרים ניסניות לשמור על הפרסונה.

 

אני רק מקווה שכשתעזוב, תאהב את עצמך ותשחרר, תהיה שלם.

 

כוריאוגרפיה וביצוע: עירד אבני // עיצוב תלבושות וליווי אומנותי: רוסלו שמריה // עיצוב תאורה: איל דניאל // מוסיקה: Gioachino Rossini, antonin dvorak, Felipe Villanueva, Kazaky

 

כמעיין פסל קלאסי או עכשווי.

תקציר

 https://youtu.be/aPuCPqcwpxM

 

 

  

שטיפה

 

צילום: ארל'ה הצמצם הבוער 

 

עבודה שנוצרה בעקבות הזעה. זיעה היא נוזל גוף שקשה אך נהוג להסתיר. שלא יגעו לי בזיעה, שלא תהיה עליי זיעה, ובתקווה שלא יראו שאני מסוגל|ת להזיע. בקרב קהילות שרגילות להפעיל את הגוף היא הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהחוויה, ועבור יחידים מתגלה ההנאה מנוכחותה.

 

רקדנים: נעה חולדאי, עמית זרצקי, שגיא גורפונג, גל גורפונג // דרמטורגיה: עדי גורל

תודות מיוחדות: מור שני, מרכז ביכורי העיתים, תיאטרון מחול ענבל

Pirg'in

 

צילום: תמר לם

 

סחר דאמוני בוחנת את מערכות היחסים בינה לבין הגברים בחייה, מתבוננת במעצורים שמונעים ממנה לממש אותה, תוך התייחסות לסוכני התרבות שליוו אותה במהלך שנות חייה ותהייה בהשפעתם עליה. ביצירה זו רוקדת סחר את המוסכמות החברתיות, את הגבולות שחלים עליה כאישה ורקדנית בחברה שמרנית ומערערת על הגבולות הללו, תוך שימוש נועז בגופה הרוקד על צלילים מוסיקלים לקוחים מעולמו הטיפוסי של הגבר בחברתה.

 

כוריאוגרפיה וריקוד: סחר דאמוני // מנהל אמנותי: איציק ג'ולי // יעוץ אמנותי: יסמין גודר // מוסיקה:אקרם חדא (Steve Reich-six pianos)

 

בכורה בסוזן דלל, הרמת מסך 2016, ועלתה, בין היתר בחשיפה בינלאומית 2017, פסטיבל הבינלאומי סולו דאנס, שטוגרת, גרמניה 2018, ופסטיבל אקו-דאנס, צפון אירלנד, 2018.

 

 

 

הכולוכלום

זוכת תחרות לכוריאוגרפיה הבינלאומית של מחול שלם 2015

 

 

הכול וכלום היא עבודה שמתארת מצב קיומי-אבסורדי בו התשוקה לבחור הכל ולהיות הכל, פוגשת את הקפאון וחוסר היכולת לבחור בשום דבר. פרפורמנס המבטא את הכמיהה אל הנשגב, הבלתי אפשרי, השופע, ובו זמנית אל היומיומי, הארצי, המרוקן.

 

כוריאוגרפיה וביצוע: אורי שפיר // מוסיקה: סמואל ברבר // עיצוב סאונד: תומר דמסקי // ליווי אמנותי: סהר עזימי

 

עלה בבכורה בפסטיבל זירת מחול 2015

 

 

 

GOOFY

 

 

 

לכולנו יש גוף. חלקנו מזדהים איתו יותר וחלקנו פחות.

אבל הוא שלנו והוא הולך איתנו לכל מקום.

הוא אמור לייצג אותנו, הוא הדבר הראשון שאנחנו מראים. העניין הוא שלא תמיד הוא מצייג אותנו, לא תמיד קשור אלינו.

יש אנשים שחווים דיספוריה - תחושת אי נוחות, ניתוק מהגוף - שמאוד מקשה עליהם. חלק מהפעמים זה בגלל טראומה שקשורה לאלימות או לחוסר התאמה מגדרית. וזה באמת קשה ללכת עם גוף, להתחבר עם גוף שמייצג את הפגיעה הזו. איך אפשר לסמוך עליו שוב? כי כשאנחנו אמרנו לא, זה לא עזר. כשניסינו להתנגד, הגוף לא הגיב, או השתתק. הוא לא הגן עלינו. יש שינסו להקטין אותו, להפוך את עצמם לבלתי נראים. יש שישחזרו את הפגיעה שוב ושוב בכל מיני דרכים. תנועה היא רק דרך אחת לנסות להחזיר את השליטה, להתחבר ואולי להבין את שורש הבעייתיות הגופנית או את מקורה של הטרואמה.

כוראוגרפיה וביצוע: רוני חדש // ניהול חזרות: דנה שובל // עריכת פסקול: אדם גורליצקי

 

העבודה עלתה בבכורה בפסטיבל תל אביב דאנס, סוזן דלל, אוגוסט 2016

 

 

מישהו לרוץ איתו

 

 

שחר נחוש ללכת בדרך, גם אם אין סיכוי שיצליח. הדרך מלאה סתירות, ניגודים ומכשולים, אך הוא מישיר עיניו אל האופק ולא מוותר. הצידה לדרך: נחישות, עדינות, שכל ישר, חוכמת לב, חוש-הומור, תיאבון בריא, תבונה וחיוך חם.

 

כוריאוגרפיה: עלמה קרבט שמש // ביצוע: שחר חנין // ליווי אמנותי: יעל ונציה // מוסיקה: עפרה חזה // ניהול אמנותי: נעמי פרלוב, אופיר דגן (המסלול להכשרת רקדנים)

קצרים #3 - יולי 2020
קצרים #2 - ינואר 2020
קצרים #1 - דצמבר 2019
לוח מופעיםדלג על לוח מופעים
עבור לתוכן העמוד